מחדל האבטחה מוביל לרצח

חברות האבטחה מצפצפות על החוק ולא אוספות נשקים מהמאבטחים בסוף יום עבודה. התוצאה: נשים נרצחות על ידי האקדח שאמור לשמש לביטחון בעבודה

תמרה טראובמן | 27/11/2011 15:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אבטחה, מתברר, היא אחד מהענפים הפוריים במשק: לפי נתונים עדכניים מהשנה הנוכחית, העסיקו חברות האבטחה כ-90 אלף שומרים ומאבטחים, והחזיקו בכ-130 אלף כלי ירייה. הנתון המפתיע בסיפור הוא המקומות שאליהם מתגלגל הנשק הזה: חלק גדול ממנו מסתובב בבתים פרטיים, ללא צורך של ממש ובתוצאות הרות אסון.

חברות האבטחה פשוט לא טורחות לאסוף אותו בסיום המשמרת מפני שהאיסוף כרוך בלוגיסטיקה – ובעיקר בכסף. הרי למה להסתבך אם יותר זול שהמאבטחים יקחו עמם את הנשק הביתה. כתוצאה ישירה מכך, בשמונה השנים האחרונות נרצחו 12 נשים מירי שבוצע על ידי מאבטחים בביתם, מחוץ לשעות העבודה.

הנתונים האלה נאספו על ידי פרויקט "האקדח על שולחן המטבח", שהוקם באחרונה במטרה להפעיל לחץ על השר לביטחון פנים לאכוף על חברות האבטחה את תיקון החקיקה מ-2008, המחייב אותן לאסוף את הנשק בסיום כל משמרת.

הנתונים המדאיגים מהארץ מצטרפים לספרות מחקרית ענפה שהצטברה בשנים האחרונות בחו"ל, ומצביעה על מסקנה פשוטה: הנוכחות הנרחבת של נשק בחברה אינה מספקת הגנה; להפך, היא מגבירה את האלימות.
"חוק דרומי" הוא חוק עונש מוות לפורצים

העובדה שגורמי האכיפה בחרו להעדיף את השיקולים הכלכליים של תעשיית האבטחה על פני ביטחונן של נשים היא חלק מתופעה רחבה יותר של הפרטת ההרשאה לשימוש בכוח.

ללא מנגנוני פיקוח ובקרה מספיקים, מפריטה המדינה את סמכויותיה לשימוש בכוח ומעבירה אותן לידי חברות מסחריות וגורמים פרטיים. כך למשל, תהליך "אזרוח המעברים", שבמסגרתו מפריט משרד הביטחון את תפקידי השמירה והבידוק במחסומים על קו התפר ומעבירם לחברות אבטחה פרטיות.

כך גם התיקון לחוק העונשין מ-2008, המעניק פטור מאחריות פלילית למי שירה בפורץ ("חוק דרומי"), ואולי ראוי

לו יותר להיקרא "חוק עונש מוות לפורצים".

כדי להבין את הסיבות לקלות שבה חברות האבטחה מצפצפות על החוק על מנת לחסוך בעלויות איסוף הנשק בסוף המשמרת, כדאי לבחון את היחס שלהן לעובדיהן. תעשיית האבטחה היא אחד הענפים הנצלניים ביותר במשק. מרבית העובדים בה מועסקים כעובדי קבלן בשכר זעום.

מספיק להציץ בפסקי דין של בתי הדין לעבודה מהשנים האחרונות ובאתרים של ארגונים המתמחים בהגנה על זכויות עובדים, כמו "קו לעובד", כדי להתרשם מהפרת הזכויות הסיטונאית בענף. למדינה, בתור לקוחה גדולה של רכישת שירותים אלה, יש אחריות לכך.

אקדחים מקלים על אלימות במשפחה להפוך לרצח

מרבית הנפגעות מתופעת נשק האבטחה בבית הן נשים מאוכלוסיות מוחלשות, יוצאות אתיופיה וברית המועצות לשעבר. זאת מפני שמרבית עובדי תעשיית האבטחה באים מאוכלוסיות אלה.

אלה אנשים "שקופים", שניתן להתעלם בקלות מהפגיעה בזכויותיהם ומהטרור הבייתי שגורמת ההתעלמות של חברות האבטחה מהחוק.

ארגוני הנשים החליטו להפוך את נושא נשק האבטחה לסוגיה מרכזית ביום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, שהתקיים ביום חמישי האחרון, ובצדק. אקדחים מקלים על אלימות במשפחה להפוך לרצח.

אלפי נשים בישראל נתונות לאלימות במשפחתן, טוענים הארגונים, ושינוי הנוהל הנוכחי ימתן באחת את איימת המוות הזמין שמשליט אקדח אבטחה של בן זוגן על רבות מהן. הפרטה ומיליטריזציה הן שילוב קטלני. הפרטת שירותי השמירה הפריטה, למעשה, גם את ביטחונן האישי של נשים רבות והכניסה כלי נשק מסוכנים הישר לתוך הספירה הכי פרטית, הבית.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים