שכונת אריתריאה הקטנה, אשקלון
לא רק בתל אביב מאיימים המסתננים על העיר. באשקלון, באשדוד ובאילת הם כבר משתלטים על שכונות והתושבים חיים בפחד. ככה זה כשהאיום לא מגיע למגדל השן הפוליטי
הדברים הללו מצטרפים לנתונים רשמיים כי החודש שזה עתה הסתיים, יקבע שיא חדש במספר המסתננים מאפריקה שנכנסו לישראל מגבול הדרומי. הערכות הצבא מדברות על כשלושת אלפים מסתננים, רובם המכריע מהגרי עבודה שלא עומדים בתנאי האו"ם לקבלת מעמד פליט, כשמספרם הכולל של המסתננים השוהים בישראל עולה על חמישים אלף.
תכירו את לשכת התעסוקה הלא רשמית של אשקלון. בלשכה זו אין מזכירות, אין יועצות קריירה, ואין הפניה לקורסי הסבה מקצועית. רק מאות מסתננים מאפריקה, המחכים על המדרכות לאורך הכביש הצר.
בכל בוקר אותם מסתננים מתקבצים שם ומחכים שהשיפוצניקים יגיעו ויציעו להם עבודה. האחרונים ינצלו את חוסר האונים של האפריקאים, ויעניקו להם שכר שרחוק מאוד משכר המינימום הישראלי.
אותם מהגרי עבודה מאפריקה, שמספרם כבר עבר מזמן את האלף באשקלון, יחזרו בערב לשכונת שמשון
מקרה זה מדגים את העובדה כי המסתננים מגיעים כבר כחלק מחבורה, ממשפחה, כשגם הילדים עושים את הדרך לישראל. מדובר כבר בקהילות מסודרות עם בתי תפילה, חיי מסחר, וילדים קטנים שבקרוב ינסו להכניס אותם למוסדות החינוך.
תושבת השכונה שאיתה דיברתי לפני מספר שבועות, ניסתה להסביר את המצב בו היא ושכניה הישראלים חיים. "מדובר באנשים מאוד אלימים. הם מרשים לעצמם לשתות כמו משוגעים, ולא מעט פעמים גם להסתבך בקטטות. שלא לדבר על זה שהם מתייחסים לנשים כאל אובייקט מיני, כי במקומות שמהם הם באים לא מכירים עדיין את המושג הטרדה מינית. הבנות פה בשכונה מפחדות לרדת בערב לבד. אפילו אם זה רק לחניה".
המצב בעיר הנמל השכנה גרוע אף יותר. שם כבר מדובר על למעלה משלושת אלפים מסתננים, ששינו את האופי של רובע ב' בעיר מהקצה אל הקצה. הפגנות נגד הגעתם לעיר כבר התקיימו, ולפני שנה בדיוק היה גם מי שלקח את החוק לידם וזרק צמיג בוער לדירת מסתננים, שרק בנס הצליחו לברוח מהדירה בטרם האש תכריע אותם.
גם באילת הרחוקה המצב דומה. לפי אומדנים, אחד מכל שמונה תושבים הוא מסתנן מאפריקה.
בשבוע שעבר ביקר שם ראש הממשלה נתניהו, והודיע לתושבים המפוחדים שהממשלה מטפלת בבעיה, וכי הגדר בין ישראל למצרים, שאמורה למנוע את כניסת המסתננים, תושלם בתוך כשנה.
מי שאכן מוגדר כפליט, זכאי לכל ההגנה ולכל התנאים שמדינה המתיימרת להיות מערבית צריכה לספק. העניין הוא שלאחר הגל הראשון של ההגירה שהיה מורכב מלא מעט פליטים, שמעו חבריהם וקרוביהם כי טוב בארץ היהודים, והחליטו להגר אליה.
מהגרי העבודה הללו התמקמו בחצר האחורית של ישראל, בשכונות שהמדינה שכחה אותן, ובנו לעצמם חיי קהילה תוססים. אבל לראש הממשלה ולמרבית שריו אין ממה לחשוש, המסתננים גרים בפריפריה הגיאוגרפית או בזו החברתית.
עדיין לא נמצאו המסתננים מאריתאה או מסודן שיוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה בשכונת רחביה הירושלמית, בה נמצא מעונו הרשמי של ראש הממשלה, ובטח שלא בקיסריה, שם נמצא ביתו הפרטי. גם השכונות הוקרתיות בתל אביב הן מחוץ לתחום עבור המסתננים. נתניהו ושאר העשירים יכולים להמשיך לישון בשקט. בינתיים, הגדר יכולה לחכות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם