איראן על סף המהפכה
מתחת לפני השטח קיימים סימנים של אי שביעות רצון בקרב מרבית האוכלוסייה באיראן. אירועי יוני 2009 אמנם הסתיימו בניצחון של השלטון אך המערכה המרכזית עוד לפנינו
מתחת לפני השטח קיימים סימנים של אי שביעות רצון גוברת של מרבית האוכלוסייה מהתנהלות המנהיגים. אירועי יוני 2009 אמנם הסתיימו בניצחון בנקודות של השלטון אך המערכה עוד לפנינו. ככל שאירועים מסוג זה של מתקפה על השגרירות הבריטית ירבו, כך יתקרב המועד בו השלטון והעם האיראני ישלמו מחיר כבד.
איראן נמצאת במצב הגרוע ביותר מאז עליית האייתולות לשלטון בשנת 1979. עוד יתברר שתוכנית הגרעין הייתה ההחלטה האומללה של השלטון. כל יום שעובר פועל לרעתה. איראן צופה בעין דומעת על קריסת חברותיה הקרובות מאוד: סוריה, חיזבאללה ואפילו חמאס. ידידתה הגדולה, טורקיה, זנחה אותה והקולות הנשמעים מאנקרה אינם ערבים כלל ועיקר לאוזניים איראניות.
התבטאות גורמים איראניים המזהירים את טורקיה שמא היא תותקף אם היא תשמש פלטפורמה לכוחות הברית לתקוף את איראן מוכיחה שיש דברים בגו'. השלטון הסורי על סף קריסה מוחלטת ואסד, חברו הטוב של השלטון האיראני ותקוותו בעת מצוקה, סופר את ימיו.
הרטוריקה הסורית המתלהמת מוכיחה עד כמה אסד וחבר מרעיו נמצאים במצוקה. גם
השלטון הסורי יודע היטב מה ביכולתה של ישראל לעשות אם יעז לירות טילים. אם אסד בלתי רציונאלי כפי שמומחים שונים מזהירים, הרי שלא כול ההנהגה בסוריה מטורפת. אסד עצמו לא ילחץ על הכפתור.
כך לגבי איראן: גורמים שונים מטילים עלינו אימה שלא הייתה כדוגמתה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. רבים הם אלה הרואים את האפוקליפסה קרבה ובאה. מומחים למיניהם מנסים להסביר לנו, גם במקרה של איראן, עד כמה הנהגת איראן בלתי רציונאלית לחלוטין. ראוי להיות מפוקחים ולא למהר להסיק מסקנות פזיזות. בדרך כלל המדובר באותם מומחים.
למרות כל התחזיות הקודרות, ישראל הצליחה לרתום את העולם המערבי למאמצים לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית. הראיה היא שבריטניה שהישראלים כה אוהבים לשנוא מובילה את ההחרפה של הסנקציות. צרפת הצהירה יותר מפעם אחת שהיא לא תירתע מפעולה רבת היקף, אם וכאשר יבשיל המועד לכך וגם ארה"ב אינה עומדת מן הצד וממשל אובמה מראה סימנים מובהקים של מעורבות בנעשה.
גם דוח הסוכנות לאנרגיה אטומית שפורסם לאחרונה האיץ את תהליכים לקראת מעורבות אמריקאית פעילה. אין לדעת האם לכך כיוונו מנהיגי ישראל, אך אם כך המציאות, מה טוב.
לבסוף, כמה מילים לגבי מאיר דגן המטריד את מנוחת המנהיגים בישראל. לאזרח מאיר דגן הזכות לבטא את דעותיו הפרטיות. הוא איננו אלא ראש המוסד לשעבר ולפי מיטב הבנתי, הוא לא גילה סודות מדינה.
שנית, הערכותיו טובות בדיוק כהערכותיו של כל אדם מן היישוב. סביר להניח שיהיו כאלה שירימו גבה לכשיקראו את הדברים, אך זו המציאות.
אל לארגוני ביון ומודיעין לעסוק בתחזיות ובהערכות. הם נכשלו פעם אחר פעם. קצרה היריעה כדי להזכיר את הכישלונות. המודיעין צריך לספק את המידע. הקברניטים הם אלה שחייבים לעבד את המידע ולפעול. מי שתולה את תקוותיו בהערכות מודיעין, ראוי שיצפה להפתעות.
לטווח הבינוני והארוך, השלטון האיראני כרה לעצמו את הבור. ההיסטוריה מוכיחה שפנאטים, דינם להיעלם מן הזירה.