המופע של אייל גולן

שטיפת המוח נמשכת. אפילו אייל גולן, לוחם הצדק למען חופש הביטוי, התגייס למסע ההפחדה נגד התיקון לחוק לשון הרע. זו הרוח הכללית

אראל סג''ל | 8/12/2011 5:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כמדי שנה נערך השבוע באילת כנס העיתונאים, וכמדי שנה לא יצאו מהכנס בשורות גדולות או תובנות עוצרות נשימה. אכלנו, שתינו ובעיקר ברברנו עד שיבש הרוק בפינו ושפתותינו היו למדבר ציה. למעט עניין אחד. בשורה בקנה מידה מונומנטלי.

בשעה טובה אפשר לבשר על תוספת כוח משמעותית לטריו השמאל הוותיק: עוז, גרוסמן ויהושע. עירוי דם טרי, זרם חמצן רענן עם אפיל סקסי צעיר. מהיום הם כבר לא שלושה אלא ארבעה. תגידו שלום לזמר ואיש הרוח אייל גולן.

במסורת זמרי המחאה הגדולים כבוב דילן, ג'ואן באאז ויובל המבולבל, יצא גולן, שהופיע בכנס אילת לעיתונות, נגד גל החקיקה האחרון והתייחס מעל לבמה לתיקון לחוק לשון הרע בטענה כי "נהיה מפחיד לדבר במדינה בזמן האחרון. זה כאילו אם עדי לאון )המפיק שלו. א.ס( אומר בתוכנית'את לא זמרת', זה 300 אלף שקל".

נאמר כך: היה מקום להתעלם מהאמירה המטופשת של גולן אלמלא הרוח הכללית הנושבת בשבועות האחרונים מכיוון כלי התקשורת. הרושם שלי הוא שהציבור הישראלי מורעל לא באמצעות גל חקיקה אנטי-דמוקרטי, אלא באמצעות התקף חמור של היפר ונטילציה, בורות, דמגוגיה ומסע דהלגיטימציה לממשלה נבחרת.
היסטריה של דרמה קווין

שלשום, אפילו המדריכה בחדר הכושר שלי שאלה אותי בדאגה אם חופש הביטוי בסכנה ברורה ומיידית. דומני שהם לא רק רואים צל הרים כהרים, אלא הם אפילו החלו למכור לציבור ציוד סנפלינג לטיפוס על ההר הדמיוני.

במאמר מחכים בבלוג שלו הבהיר עו"ד דן אבי יצחק את העובדה הטריוויאלית שלתיקון הנוכחי, כמו גם לתיקון הראשון, אין כל משמעות מעשית ואין בו מאומה כדי לשנות את הסמכות המוחלטת של בית המשפט לקבוע אם הוצאה דיבה ואת סכום הפיצוי.

הציבור מסומם

בדיס-אינפורמציה, ואיש אינו טורח להזכיר כי הפיצוי (שרק בית המשפט יקבע אותו) אמור להינתן על לשון הרע, כלומר על שקר, כזב, בדיה, הוצאת שם רע.

אבל התקשורת הישראלית לא מפספסת הזדמנות להפגין היסטריה של דרמה קווין מקצועית, בורות משפטית ודמוקרטית. מתברר שאין מקום לדיון ענייני, שקול וכבד ראש. מצד שני, קשה להאשים את התקשורת על בכיריה המבוהלים כאשר האינסטנציה המשפטית הגבוהה במדינה משווה בין החקיקה בכנסת לימים אפלים בהיסטוריה.

משחקי כאילו

אם מדברים על דמוקרטיה, ראוי להזכיר משהו. לאחרונה חשף עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון כי הנשיאה ביניש בתפקידה כפרקליטת המדינה הייתה שותפת סוד בכירה בחיפוי על סוכן השב"כ הפרובוקטור אבישי רביב. לפי התחקיר, ביניש אף הסתירה מן הממונים עליה, היועצים המשפטיים לממשלה יוסף חריש ומיכאל בן יאיר, כי רביב סוכן שב"כ. נשיאת העליון אגב הכחישה בתוקף את הדברים.

משחקי "כאילו" הם אמנם שעשוע נדוש, אבל אי אפשר לדעת כיצד הייתה נראית ההיסטוריה אם היועצים המשפטיים היו נוהגים באופן המתבקש ומורים על הפסקת הפעלתו של רביב שהוציא דיבה על מחנה שלם.

בלוגים של אריאל סגל
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אראל סג''ל

צילום: .

בעל טור קבוע בסופשבוע של מעריב

לכל הטורים של אראל סג''ל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים