"אי אפשר להסביר את התפרצות הזעם הזו"
השכנים של משה ואביבה ג'מבר המומים מכך שהגבר החביב שהכירו ירה למוות בגרושתו: "לא היו ביניהם סכסוכים וגם לא אלימות"

אביבה ג'מבר ז"ל צילום: מורן מעיין
אביבה ג'מבר הועסקה במשרות מזדמנות ברפא"ל. לפני כן עבדה בטיפול בקשישים. בן דודם של הילדים, מסאלה גאטה, סיפר כי אביבה ומשה התגרשו לפני שבע שנים לאחר שנות נישואים ארוכות. הם עלו ארצה בנפרד, בשנת 1984, ונפגשו בעפולה. אחרי זמן קצר עברו להתגורר בקריות.
לאחר הגירושים נשארו בני הזוג בקשר ואף ניסו לחדש את מערכת היחסים מספר פעמים. משה, שחזר לגור בעפולה, נהג להגיע מדי מוצאי שבת לבית גרושתו בקריית מוצקין כדי לבקר את ילדיהם. "מעולם לא חשבנו שדבר כזה יכול לקרות אצל הזוג הזה. זה תפס אתנו בהפתעה, לא היו שום סימנים שמשה ירצח את אביבה"", אמר מסאלה גאטה. עוד הוסיף: "היא הייתה אישה טובה ועם כל הצער שבדבר, גם הוא היה איש טוב, אדם נחמד. לא היו ביניהם סכסוכים וגם לא אלימות. אין לנו מושג למה זה קרה".
"זה לא עוד רצח בעדה האתיופית"
אברהם קסיאון, שכנה של אביבה, היה הראשון להגיע לזירת הרצח. "אני מתגורר מעליהם, בשעה אחת בלילה שמעתי צעקות מהבית, מישהו צעק 'אמא, אמא קומי'", סיפר. "ירדתי מהר ונכנסתי לבית, הילדות והסבתא היו בסלון, הם הזעיקו את הבן הגדול, כשנכנסתי הוא כבר היה במקום. ראיתי אותו תופס את הראש של האם בחדר השינה, היא הייתה מכוסה דם, הוא צעק לה 'קומי קומי', כנראה שהייתה כבר מתה".
עוד סיפר: "את האבא
משה ראיתי על המיטה בחדר השינה, כולו היה מלא בדם אבל היה עוד בחיים. זה היה מראה מזעזע, אי אפשר לתאר את הזוועה". קסיאון העיד כי שכניו לא משכו תשומת לב ולא נהגו להתקוטט, לריב או לצעוק.
שכן אחר הוסיף: "זה אולי נשמע מוכר, רצח בעדה האתיופית, אבל זו לא המשפחה. היא הייתה אישה עדינה, מעולם לא הרימה קול, גם בעלה היה אדם נחמד. קשה להסביר את התפרצות הזעם הזו, זה היה ממש מפתיע".