הדרום הפרוע
כניסתה של סיני למשוואת הטרור מסבכת את הפעילות הצבאית בעזה. שלוש שנים ל"עופרת יצוקה" ואנחנו קרבים למבצע קרקעי נוסף
הסיכול הממוקד בעזה, חצי הסלמה צילום: אי-פי
בתוך המלחמה הזאת ישנה מסכת שיקולים נרחבת, מורכבת ומסוכנת שרחוקה מידיעת הציבור: איך וכיצד לפעול ברצועה כדי לשבש את הפיגוע בסיני, ובעיקר - מה ההשלכות של אירוע מהסוג הזה. אסור להתבלבל, זה כאב ראש לא קטן לקבל את ההחלטה אם חיסולו של מתכנן פיגוע באילת, כפי שראינו בשבוע שעבר, "שווה" את הסיכון שמאות אלפים באזור הדרום ייכנסו לכוננות ספיגה.
זאת משוואה עם הרבה משתנים. יש אירועים שנכללים בתוך "כללי המשחק" ואינם זוכים לתגובה; למשל בשבוע שעבר פגע צה"ל בשתי חוליות של הג'יהאד האיסלאמי שנערכו לשיגור רקטות מצפון הרצועה. בצבא המתינו כמה שעות ותגובה לא הגיעה, מאחר שהפעילות ההתקפית של הצבא הייתה לעבר חוליות שיגור בזמן אמת; כלומר סיכול ירי לא מקבל תגובה. סיכול ממוקד - זה כבר סיפור אחר
בסוף השבוע ראינו חצי הסלמה שנובעת כנראה מהשיוך הארגוני של המחבל שחוסל.
מכיוון שלא מדובר באיש חמאס או ג' יהאד, התגובה הפלסטינית הייתה רפה יחסית. הדגש הוא כמובן על המילה יחסית, כי מי שהפך את באר שבע ואשדוד ליעדי ירי לגיטימיים לצורך שחרור קיטור - הולך על כל הקופה שעשויה להוביל לתגובה חריפה של ישראל. לאחרונה נוסף למערכת השיקולים עוד צד: האם ניתן לפעול התקפית לפני שמערכת "כיפת ברזל" מוכנה וערוכה ליירט את הרקטות? בצה"ל הבינו כי להגנה האווירית יש חשיבות בשאלה איך ייראה סבב ההסלמה, וכעת צריכים לקחת בחשבון גם את הנתון הזה.
אין ספק שלמסתכל מן הצד, מה שקורה החל ממארס השנה בין עזה לישראל הוא מעין משחק של חתול ועכבר
כאשר כל צד משנה תפקיד. אף אחד לא מעוניין להביא את הסיר המבעבע הזה לנקודת פיצוץ, אלא להמשיך לפי שעה לשחק על פי הכללים הקיימים. לחמאס, הגוף החזק ברצועה, נוח עם תהליך ההתעצמות ההולך ונמשך, עם העמקת המשילות ברצועה ועם הקריצה לפת"ח על רקע הסכם הפיוס.
לישראל יש אמנם תוכניות למבצע ברצועה, אבל הקברניטים מעדיפים להשאיר אותן עמוק במגירה ולהתעסק עם כמה נושאים בוערים יותר. אז בינתיים יימשכו משחקי החתול והעכבר בין ישראל לרצועת עזה. הם אולי נראים פשוטים, אך בפועל הם רוויי מתחים וסיכונים. שלוש שנים ל"עופרת יצוקה", והדרך למבצע נוסף הולכת ומתקצרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם