
לא הולך ברגל
כשהמועמדים האחרים חרשו את ארה"ב, ניוט גינגריץ' הסתפק בטלוויזיה. זה לא מפריע לו לנסוק בסקרים בשלב המכריע של המירוץ
הפוליטיקה הנשיאותית המסורתית, שהורכבה ממסע דילוגים אינסופי בין חוגי בית זעירים ודיינרים טחובים בערבות איווה הקפואות ובגבעות המושלגות של ניו המפשייר, פינתה את מקומה למה שניתן לקרוא לו Post Retail Politics – עידן חדש ומלבלב שבו ניתן להתעלם במופגן מהבוחרים, ולגרוף את קולותיהם באבחת משפט שנון או שניים בעימותים הטלוויזיוניים.
בזמן שמיט רומני חרש את ניו המפשייר, גינגריץ' לקח הפסקה מהקמפיין, ויצא להירגע בשייט תענוגות בין איי יוון; כשריק סנטורם ביקר בכל אחד מ-99 המחוזות של איווה, גינגריץ' ביקר בערך בכל מסעדה נחשבת בוושינגטון; וכשהמרוץ החל להיכנס לשלביו המכריעים, כל המועמדים צפו בתסכול בדמותו המדושנת של גינגריץ', בעודה נעלמת אל האופק ומשאירה להם פירורים של אחוזי תמיכה בסקרים.
בשלב מוקדם מאוד של הקמפיין, יו"ר בית הנבחרים לשעבר הבין - או שכנע את עצמו - במה שתואר לעיל: שה-Retail Politics - אותה התרוצצות מייגעת במדינות שבוחרות ראשונות - פשטה את הרגל. לצוות הקמפיין שלו הבטיח שיתן הופעות מבריקות בעימותים, ושזה יספיק כדי להגיע לעונת הפריימריז בעמדת הובלה. יועציו היו כה מתוסכלים מהמועמד העצל שלהם, עד שביוני התפטרו באופן קולקטיבי.
ואז החלו העימותים. גינגריץ' עלה לבמה, ונראה כמו אינטלקטואל יוצא דופן בתוך חבורה של ליצנים, שאחד מהם לא מסוגל לנקוב בשמות משרדי הממשל שהוא מבטיח לבטל (פרי), אחר מתקשה להחליט אם קדאפי זה ההוא מלוב (קיין), ומיט רומני אחד, שהוא דווקא רטוריקן לא רע, אבל את כל האנרגיה שלו הוא נאלץ להשקיע בנסיונות להסביר מדוע החליף את דעותיו כמו שבשבת, כמעט בכל נושא משמעותי.
גינגריץ', דוקטור להיסטוריה ומחברם של 23 ספרים בנושאים מגוונים, התעקש
האסטרטגיה הזו, בשילוב עם רהיטות ובקיאות מפליגה שהפגין בכל נושא שעלה לדיון, עבדה פלאים. רפובליקנים רבים נשבו בקסמיו של המועמד שמסרב "ללכלך" על חבריו, והחלו להזיל ריר אל מול האפשרות שגינגריץ' יישלח למערכה כדי להתעמת בטלויזיה עם הנשיא אובמה.
הבוחרים במדינות הראשונות אמנם מיעטו לפגוש בו, אך כפי שצפה גינגריץ', מה שראו בטלויזיה הספיק להם. לאחר שהמליכו לתקופות קצרצרות את בקמן, קיין ופרי, נראה שסופסוף מצאו את האלטרנטיבה שחיפשו למיט רומני, אשר הוביל במרוץ בעיקר הודות לדלותם של המתמודדים האחרים.
למרות זאת, המרוץ רחוק מלהיות גמור. גינגריץ' סוחב על גבו מטען עשיר של שערוריות, והיסטוריה של התבטאויות נמהרות שיכולות להרוס קמפיין (האחרונה שבהן אירעה לפני כשבוע, כשטען שהפלסטינים הם "עם מומצא").
הוא התגרש משתי נשותיו הראשונות לאחר שבגד בהן; הוא יו"ר בית הנבחרים היחיד בהיסטוריה שנקנס בגין עבירות אתיקה; הוא הוביל לשתי השבתות של הממשל, לנוכח סרבנותו להגיע לפשרות עם הדמוקרטים; ואולי חשוב מכל - הוא נתפש כדמות מפלגת שמרתיעה בוחרים עצמאיים.
לכן, בבית הלבן מחזיקים לו אצבעות, ומקווים לראותו כמועמד שיציבו הרפובליקנים מול אובמה. אך כלל לא בטוח שלאחר העימות הראשון בין השניים, עדיין יהיו מרוצים שם מהמצ'-אפ שקיבלו.
