בעבודה מנסים לגייס גנרלים וביטחוניסטים
במפלגה יוזמים חוק לקיצור תקופת הצינון של בכירי מערכת הביטחון, כדי שיוכלו להצטרף לשורותיה. שמות שהועלו: אשכנזי, דגן וידלין

ראש המוסד לשעבר מאיר דגן. מקום בעבודה? צילום ארכיון: פלאש 90
בין השמות שעלו, ושעבורם הצעת החוק רלוונטית, ניתן למנות בין היתר את ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, האלופים דן הראל ועמוס ידלין ואת המפכ"ל לשעבר דודי כהן.
"לא ניהלנו עדיין מגעים ספציפיים עם אף אחד, אבל ישנה קבוצה איכותית של אנשי מערכת ביטחון לשעבר שעשויה להצטרף לפוליטיקה אם תקופת הצינון תקוצר ואנו בהחלט מתכוונים לקיים מגעים לפחות עם חלקם", אמר הערב ח"כ הרצוג. לדבריו, סיעת העבודה תדון עם נציגי סיעות נוספות בכנסת במטרה לגייס תמיכה להצעת החוק.
מהלך קודם לקיצור תקופת הצינון נכשל
"ברור שהחוק שקבע הארכת תקופת הצינון ל-3 שנים מונע מקבוצה איכותית של אישים משרתי ציבור להיכנס ולהשתלב בתחום הפוליטי ולייצג את הציבור", הוסיפה לדבריו יחימוביץ'. לדבריה, מגבלה זו אינה חלה על כל תחום עיסוק אחר, הן בשרות הציבורי והן בסקטור הפרטי, ולפיכך היא מהווה אפליה ברורה של אישים מתחום ספציפי.
"משך זמן של צינון לשנה מאזן בין החשש להשפעה פוליטית זרה על אותם משרתי ציבור בכירים במערכת הביטחון טרם פרישתם, לבין הזכות הבסיסית של כל אזרח לפעול בזירה הפוליטית ולממש את יכולותיו בייצוג הציבור גם כחבר הכנסת וכחבר הממשלה", אמרו יחימוביץ' והרצוג.
חוק הצינון
הנוכחי התקבל במרץ 2007 ביוזמת חברי הכנסת דאז יובל שטייניץ (ליכוד) ואבשלום וילן (מרצ) והוא הגדיל את תקופת הצינון מחצי שנה לשלוש שנים. בינואר השנה דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה ניסיון של חברי הכנסת יואל חסון (קדימה) ואיתן כבל (עבודה) לקצר את תקופת הצינון של קצינים בכירים לשנה וחצי. ההצעה זכתה לכינוי "חוק אשכנזי" משום שהיא הוגשה סמוך לפרישתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי מצה"ל.
מפלגת העבודה, לאחר ההתפלגות ממפלגת עצמאות, נותרה ללא דמויות ביטחוניות שעיטרו אותה לאורך כל שנות קיומה. שני "הביטחוניסטים" הבולטים שלה, אהוד ברק ומתן וילנאי, עזבו למפלגת העצמאות.