תופעה: תלמידי ישראל זנחו המגמות ההומניות
מיעוט קטן מהניגשים לבגרות מחליטים להרחיב הלימודים בהיסטוריה, תנ"ך וספרות. הרוב בוחר מקצועות ריאליים. משרד החינוך: הוספנו שעות
רק 377 תלמידים בכל הארץ ניגשו לבגרות מורחבת בהיסטוריה. תיכוניסטיות. צילום ארכיון: פלאש 90
המצב דומה גם בהיסטוריה, שם רק 377 תלמידים ניגשו בשנה שעברה לבגרות מורחבת, לעומת 949 בשנת 2001. והמצב במקצוע הקודש, תנ"ך, אינו שונה בהרבה. אם לפני עשר שנים 1,128 תלמידים בחרו לגשת לבחינה המורחבת בתנ"ך, הרי בשנה שעברה מספרם הגיע ל-481 בלבד .
בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בקרנם של לימודי הרוח. בכל שנה מתפרסמים נתונים על חוגים הנסגרים באוניברסיטאות ועל הידלדלות כמות הסטודנטים, אולם כעת מתברר כי הזנחת לימודי הרוח הגיעה במלוא עוצמתה גם אל בתי הספר. התלמידים בחינוך הממלכתי בוחרים להשקיע במדעים ובתחומים שנתפסים תועלתיים יותר מבחינה כלכלית וזונחים את התחומים ההומניים.
למעשה, רק 0.9 אחוזים מבין כלל התלמידים בחינוך הממלכתי בחרו להרחיב את לימודי התנ"ך, זאת לעומת כמעט פי שלושה תלמידים יותר לפני עשר שנים בלבד. ולבחינה בהיסטוריה מורחבת ניגשו רק 1.1 אחוזים מהתלמידים, דבר שהוביל לכך שרק בכ-40 בתי ספר ניתן עוד ללמוד במגמת היסטוריה.
כיום, בתי ספר רבים אינם מאפשרים עוד ללמוד במגמות מורחבות של ספרות, תנ"ך או היסטוריה, חלקית בשל אי-היכולת למלא כיתה וחלקית בגלל מתן קדימות לתחומים אחרים. בחלק מהערים המרכזיות ישנו תיכון בודד שבו ניתן להרחיב לימודי ספרות או היסטוריה. "מעודדים יותר את המגמות המדעיות", אומר ד"ר רמי אמיתי, מנהל תיכון גלילי בכפר סבא. הוא מוסיף: "בנים ימעטו ללמוד ספרות מורחבת ומקצועות הומניים כי יש תדמית שאלו תחומים של בנות".
הסופר א"ב יהושע טוען: "מגמת הירידה במקצועות ההומניים היא לא רק בקונטקסט הישראלי. כנראה התלמידים מרגישים שהם צריכים לשייף עצמם במקצועות תועלתיים יותר. היום יש תחרות של מקצועות מקבילים כמו תיאטרון, קולנוע ואמנות, שמתחרים מול הספרות. מבחינתי הם לגיטימיים באותה מידה".
יהושע מרמז לגבי החלטת שר החינוך גדעון סער ויו"ר המזכירות הפדגוגית היוצא, ד"ר צבי צמרת, להוביל מהלך לשינוי שיטת חישוב הבונוסים במקצועות המורחבים, כך שתינתן העדפה לתחומים ההומניים. ספרות, היסטוריה ותנ"ך במתכונתם המוגברת יזכו לבונוס מרבי, ואילו מעל מאה מקצועות אחרים יזכו לבונוס מצומצם, בין היתר תיאטרון, תקשורת וקולנוע.
"הרסו את לימודי התנ"ך, תלמידים משתעממים"
גם בחינוך הממלכתי-דתי חלה ירידה משמעותית בלימודים מוגברים של תנ"ך לבגרות. בשנת 2001 ניגשו 46 אחוז, כמעת מחצית התלמידים, לבגרות מורחבת בתנ"ך, ואילו בשנה שעברה ניגשו 35 אחוז בלבד.
"יש תופעה עצובה של ירידה כללית בלימודים ההומניסטיים. רואים את זה בהשכלה הגבוהה בבחירה במדעי הכסף לעומת מדעי הרוח", אומר הרב יובל שרלו. "אבל יש סיבה נוספת: הצליחו להרוס את לימודי התנ"ך בהצלחה גדולה. הפכו את זה בחינוך הכללי לתורת התעודות וויתרו על התוכן מרוב עיסוק אקדמי. בחינוך הדתי התמקדו בפרשנות פסוקים ובקושיות ולא במסרים, ולכן תלמידים
משתעממים".
ממשרד החינוך נמסר: "בעקבות בקשת המשרד לוועד ראשי האוניברסיטאות הוקפאה החלטתה בדבר מתן הבונוסים למקצועות הבגרות. בימים אלה מקיימת מנכ"לית המשרד דיונים עם גורמי המקצוע הרלוונטיים כדי לגבש את מדיניות המשרד בנושא".
עוד אמרו כי בשנתיים האחרונות התווספו שעות לימוד לחיזוק המקצועות המדעיים, אך גם לחיזוק הכשירות האוריינית, שפת אם ומורשת ותרבות ישראל, "באשר ללימודי ההיסטוריה, יצוין, כי מספר הלומדים היסטוריה הניגשים לבגרות מוגבר (5 יח"ל) גדל בשנת 2011 מ-850 תלמידים לכ-1,025 תלמידים", אמרו בתגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם