צריך להוציא את צה"ל מהוויכוח
המשבר הנוכחי התחיל כשפוליטיקאים לא אחראים הפכו את צה"ל למכשיר פוליטי. שימוש במי שאמור להגן עליי ביום, כדי להכות אותי בלילה יוצר קונפליקט בלתי נסבל
האם באמת צריך להעביר את הטיפול בהתנחלויות למשטרה, או שזה אחד מתפקידיו של צה"ל?
בואו לדבר על זה בדף הפייסבוק שלנו
בלי למצמץ, יש לומר באופן ברור וחד משמעי, תקיפת כזו או אחרת של חיילי צה"ל או של מתקן צבאי, היא מעשה פסול!
אך מי שכן אחראי צריך לשאול את עצמו שאלה נוספת. מי הביאנו עד הלום? מה הביא לפריצת כל גבולות השפיות. בה אנו רואים במו עיננו איך יד אחת מכה את רעותה. שהרי מי זה צה"ל אם לא אנחנו ובנינו?
רק לפני שלושה שבועות התפרסמו נתוני הגיוס של ראש אכ"א, המדברים על 61 אחוזים התנדבות ליחידות קרביות מקרב תושבי יו"ש, כמעט פי שתיים ממה שמספקת העיר העברית הראשונה העומדת על 36 אחוז בלבד. מי שמעדיף לראות רק צד אחד של התמונה, להתלהם, לאיים ולפעול באופן דורסני, יערב לו. אך היכן המבוגר האחראי שישאל, מה קורה כאן?
לדאבוני, מי שאמור להיות המבוגר האחראי, נשאר אחראי בלבד, מבוגר הוא מזמן כבר לו. מי שלקח 60,000 חיילי צה"ל, כדי לגרש יהודים מביתם בגוש קטיף, לימד אותנו שהצבא הוא כלי שרת פוליטי, שאפשר לשסות אזרחים באזרחים. שתפקידו של צה"ל, הוא לעתים להגן עליך, לעתים לגרש אותך ולרמוס את חייך כאילו אתה קליפת אגוז עלובה.
שם בגוש קטיף, החל משבר האמון בצה"ל, שאני כמנהיג ציבור, ראיתי בו אסון. עברתי מקבוצת נוער אחת לשנייה, להסביר שצה"ל הוא שלנו, הוא לא של ברק, לא של מופז, גם לא של נתניהו. דרבנתי לגיוס,
ראש המנהל האזרחי, שהוא תא"ל לובש מדים, מוציא הנחיה להתמקד בהרס וחורבן של בנייה בלתי חוקית של יהודים. וזהו קצה הקרחון, של אכיפה סלקטיבית. בנייה בלתי חוקית של ערבים זוכה להכרה, הסדרה או למצער להתעלמות. ליהודים יש צוותים מיוחדים להתעמרות, להרס וחורבן, להוצאת צווי הרחקה דרקוניים, ללא משפט ללא ראיות ועדויות, משל היינו מדינת עולם שלישי.
מי שחושב שצה"ל צריך להיות בכל החזית הזאת, הוא זה שלוקח את אזרחיו להילחם באזרחיו. הוא יוצר משבר אמון, הוא מביא לטרוף מערכות. בשריון לימדו אותנו שאם בורג לא משתחרר בכוח אז משתמשים ביותר כוח. אך כאן מדובר במרקם החברתי שלנו - לא במכונת פלדה.
מי שיהפוך את הנוער ביהודה ושומרון לאויב העם, יתאכזב. הוא יקבל כמה ימי התלהמות תקשורתית ופוליטית, עוד כמה צווי הרחקה, אולי אפילו יקבל רוח גבית לפצח ראשים, כפי שראינו בעמונה. אך הוא לא יצליח להדיר אותם מלב העשייה הציונית בכל תחום.
בזמן שמנהלי בתי ספר בצפון תל אביב אוסרים על קציני צה"ל לדרוך בבתי הספר שלהם, המחויבות שלנו ושל בנינו, לצה"ל וייעודו ככח המגן של עם ישראל, מוכחת בעובדות, הן מספריות, הן איכותיות.
המשבר הנוכחי לא התחיל היום. הוא התחיל כשפוליטיקאים לא אחראים הפכו את צה"ל למכשיר פוליטי. לצורכי אכיפת החוק יש להשתמש במשטרה או בכוחות מיוחדים אחרים. שימוש במי שאמור להגן עליי ביום, כדי להכות אותי ולהחריב את חיי באישון לילה, יוצרת קונפליקט בלתי נסבל.
אם היה כאן מבוגר אחראי שצה"ל ומפקדיו חשובים לו, הוא היה מבין זאת. אך לדאבוננו יש כאן מנהיגים שמה שמעניין אותם הם שיקולים פוליטיים וליבוי אש ולעזאזל כל השאר.
אך מי שעם ישראל יקר לו, יזכור, אף שהשימוש בצה"ל כמכונת הרס הוא פסול ומעוות, עם כל הכאב והזעם, לא יהין להרים ידו כנגד אחיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם