כמה רוע אפשר לבלוע
כמות העוולות והעושק, בעיקר כלפי "גויים", זרים , עניים וחסרי ישע, הגיעה לגודש מפחיד. מזל שיש לנו ערוצי טלוויזיה שחושפים את זה
כן, אם יש לנו עדיין סיכוי, הוא מונח רק בחשיפה הזאת, בסיכוי הקטן לתיקון פנימי גדול הנובע ממנה. אחרת אנחנו אבודים. גם נינוה ניצלה רק אחרי שראשי השלטון והעם הבינו שחטאו, לבשו שק, צמו וביקשו סליחה גדולה.
אני מדבר על מה שראינו, למשל, בטלוויזיה בימים האחרונים. מצד אחד, הסרט ששודר ב"עובדה" על ההתעללות המזעזעת שעבר מוסטפא דיראני (וכל הכבוד גם ל"קשת" במקרה זה על האומץ. לא פשוט לצאת נגד הממסד הביטחוני שלנו), כשאיתן הבר, נציגו של רבין עלי אדמות, מצדיק את כל זה ואומר בפנים גלויות ומדושנות מול המצלמה שמותר היה במקרה זה להפר את החוק נגד עינויים (זה הרי מה שפטרונו רבין רצה: "בלי בג"ץ ובלי בצלם");
ומצד שני, באותה "עובדה", משדר על הזוג הקשיש והחולה שהתאבד אחרי שהביטוח הלאומי התעמר בו; ומצד שלישי, ההתעללות הנמשכת בעובדים זרים כפי שהיא מוצגת יום-יום בחדשות ערוץ 10 בפינתו רבת העוצמה של אבנר הופשטיין, כולל פיליפינית שנכלאה אחרי 15 שנות טיפול בבחור אוטיסטי, שנפשו נקשרה בנפשה.
אבל משטרת ההגירה שלנו כלאה אותה והתכוונה לגרש אותה, ולא עזרה תחינת המשפחה - עד שזה היה בטלוויזיה. ועכשיו משחררים אותה. אבל כמה התעמרויות נוראות שלא שמענו עליהן בטלוויזיה תחובות עמוק במחשכי מינהל האוכלוסין?
ועוד רואים באותה מהדורה את אופק, הילדה הקטנה שגורשה עם אמה לפיליפינים בערלות לב מטומטמת ובלתי ניתנת לעיכול, כשהן מותירות את האבא והבעל מאחוריהן, ולא עזרה אפילו התערבותה של אשת ראש הממשלה. והלב פשוט נשבר לשמוע את הילדה הישראלית המקסימה אומרת שהיא רוצה לישראל, כי כאן אבא והחברים.
ואז, באמצעות הכתב המצוין לענייני חרדים אבישי בן חיים, אנחנו מתוודעים לפסיקה המתועבת החדשה
ונניח שלא התערבת: ערוץ מרכזי, חשוב מאין כמותו, נופל בישראל, ואתה לא מתערב? אז מי ידליק לך את העששית שתראה את הראי בחושך?
ובינתיים ראש הממשלה חושב שהוא מצא פתרון לבעיית המסתננים מאפריקה: לכלוא אותם (על חשבוננו) ולמנוע מהם עבודה; זאת במקום לאפשר להם לעבוד כל עוד לא הוחזרו לארצותיהם, ולמנוע במקביל כניסת עובדים זרים חדשים לישראל עד שתושלם בניית הגדר ותימנע עוד הסתננות. ואגב, סליחה, מי אחראי לכל ההסתננות הזאת, אם לא מצרים?
וברקע כל פעולות תג מחיר המתועבות, הילדותיות והאלימות כלפי ערבים חפים מפשע ומהויות חפות מפשע כמו המסגדים וכמו מוחמד הנביא (שהקוראן שלו, בניגוד לכל ההשמצות הנובעות מבערות, מכיר בארץ ישראל כארצנו, על פי אלוהים, בתנאי שלא ננשל ולא נגרש).
ומנגד, כיעור לא פחות חמור: פואד מציע לירות על מנת להרוג את הנערים הפורעים. אז נכון: נוער הגבעות עשה מעשים שלא ייעשו (מול שלטון עוין, ר' מינויי האלופים האחרונים בצה"ל), ומי שהשליך אבן ופצע קצין צה"ל חייב להיענש במלוא חומרת הדין - אבל לירות?
למי רוצה המנהיג הקשיש שנהפוך? לסוריה? למצרים? ללוב? התחושה היא שהמדינה נמצאת על סף סכנה גדולה. סאת העוולות התמלאה. הרוע לוחץ בדפנות, והאיום להחשיך חלק מערוצי הטלוויזיה נובע מהפחד לראות את פרצופנו בראי - ואנחנו באמת נראים די נורא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם