ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

לכבות שריפה: אלי ישי נלחם על עתידו הפוליטי

כשבאופק דוח נוקב על אסון הכרמל ואריה דרעי הנושף בעורפו, נוקט שר הפנים בקו הגנה שמעביר את המחדל למגרשו של שר האוצר

את הדרך אל טקס הזיכרון להרוגי השרפה בכרמל ליד קיבוץ בית אורן וממנו בחזרה לירושלים, עשו בנימין נתניהו ואלי ישי בצוותא במסוק יסעור. בטיסות מהסוג הזה, למרות הקרבה הפיזית, הרעש אינו מאפשר לנהל שיחה. ישי היה מכונס בעצמו ונראה מוטרד. משא כבד רובץ עליו מאז השרפה בכרמל, והציפייה מורטת העצבים לדוח מבקר המדינה מלווה אותו כל הזמן לכל מקום.

על פי ההערכות במערכת הפוליטית, מבין אנשי הדרג הפוליטי על ישי כשר הפנים ועל יובל שטייניץ כשר האוצר תוטל מרבית האחריות למחדל. שניים נוספים הם ראש הממשלה, שהסימנים מלמדים כי גם מצבו אינו מזהיר, כמי שנושא באחריות הכוללת, והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שכנראה ייחלץ מהמסקנות הקשות.

השבוע הודיע מבקר המדינה על דחיית פרסום הדוח לסוף חודש ינואר בשל החמרה במסקנות בנוגע לחלק מהמבוקרים. ההודעה הזו פורשה כמכוונת בעיקר לישי ושטייניץ, ובין השניים הולכת ומתפתחת חזית חמה. במילים אחרות, כל צד מפיל על האחר את האחריות למחדל.

ישי טוען שהתריע מפני אסון וזעק לתקציבים, אבל שר האוצר התנה את העברת הכסף ברפורמה בשירותי הכבאות. הטענה הבסיסית של שטייניץ היא שלא יכול להיות שהוא יישא באחריות לכל מחדל בכל בית חולים בגלל ענייני תקציב, בדיוק כפי ששר האוצר לא אשם בכך שהמילואימניקים לא אומנו לפני מלחמת לבנון השנייה.

ישי ושטייניץ הם שני המבוקרים היחידים בין הפוליטיקאים שהגיעו לשימוע בפני מבקר המדינה עם עורכי דין. אהרונוביץ', לעומתם , הגיע לבדו. הם כנראה יודעים למה. הטיוטות שאליהן נחשפו מדאיגות מאוד מבחינתם.
 
אבל בעוד שטייניץ חרד למעמדו הציבורי והפוליטי בתוך הליכוד, ואולי אף מתגנב ללבו החשש שמא נתניהו יקריב אותו כשתפרוץ המהומה הציבורית והתקשורתית אחרי פרסום הדוח, והמשפחות ידרשו את ראשיהם של פוליטיקאים, הצרות של ישי גדולות הרבה יותר.

אם יוכתם ישי בדוח קשה לא תהיה לכך השלכה רק על מעמדו הציבורי, אלא גם

על מעמדו בתוך ש"ס, וזהו חששו הגדול. ישי, נכון להיום, נהנה מגיבוי מוחלט של הרב עובדיה יוסף, אבל מי כמוהו יודע שברגע שש"ס תתחיל להיפגע ציבורית ופוליטית מהשלכות של דוח מבקר המדינה, כתוצאה עקיפה של הפגיעה בו - בישי, יהיה מי שיבוא אל הרב וינסה לשכנע אותו, שכדי לשמור על ש"ס חזקה ישי צריך ללכת.

ישי הרי היה זה שהחליף את אריה דרעי כיו"ר ש"ס עוד לפני מאסרו בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי. הסיוט של ישי הוא שדרעי, המחפש את הדרך חזרה לראשות ש"ס, ינצל את חולשתו וידרוש להחזיר לעצמו את הבכורה שנלקחה ממנו.

"שטויות", אומרים בסביבת ישי, "הרדיפה הזאת רק מחזקת אותו בתוך ש"ס. הרי ברור לכל מה יהיה כאן. זה יהיה'אני מאשים' מספר 2, וש"ס תרוויח עוד כמה מנדטים".

זוהי כמובן אמירה מתבקשת ויש בה היגיון. הציבור של ש"ס מתייצב להגן על הבית בכל אירוע שמוצג על ידי מנהיגיו כרדיפה דתית גזענית. בינתיים ישי טורח וזורע בעצמו את זרעי הקמפיין הזה, אם יהיה בו צורך. בראיון נרחב ל"שבעה ימים" בשבוע שעבר הוא דיבר על הברנז'ה העיתונאית שהוא אינו חלק ממנה, ולכן הופך תמיד לקורבנה.

גורם ותיק בש"ס אומר שישי צודק. קמפיין כזה יביא עוד כמה מנדטים, אבל גם יצבע את ש"ס, שוב, בצבעים מאוסים. בדיוק כפי שהיה ב-1999, כאשר ש"ס הצליחה להשיג 17 מנדטים בזכות קמפיין "הוא זכאי" של דרעי, אבל "אלה היו מנדטים נגועים. לא רצו אותנו בממשלה. יצאו להפגין'רק לא ש"ס'. הרב מעדיף מפלגה יותר קטנה, אבל פחות שנואה".

מבחינת ישי מדובר במלחמה על עתידו הפוליטי וזו לא הפרזה. בחודשים האחרונים הוא השקיע שעות רבות בהכנה לדוח המבקר ולקרב ציבורי ותקשורתי. כשהיה צריך לבחור בין פרקליט הצמרת דורי קלגסבלד לעו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה, הוא בחר באחרון מתוך הנחה שהיכרותו הקרובה של בורובסקי עם האופן שבו מתנהלות חקירות מבקר המדינה וכמובן אנשיו, תסייע לו.

 ישי גם נעזר בשירותיו של יועץ התקשורת רונן צור, שמתמחה בניהול משברים בתקשורת. מאחורי הקלעים של המפגש המתוקשר בתחילת השבוע בין ישי לדני רוזן, בן זוגה של קצינת המשטרה אהובה תומר ז"ל, היו צור ובורובסקי. קו ההגנה של ישי מתבסס על פעולות שנקט כדי להתריע ולגייס תקציבים מצד אחד, ובמקביל להעביר את האחריות למגרש של שטייניץ עם רמיזות מסוימות לכיוונו של ראש הממשלה.

מי שהיה עד לפני חודשיים חלק מהמאמץ המלחמתי של ישי בשטייניץ הוא רועי לחמנוביץ', שהיה צמוד לישי במשך יותר משמונה שנים וחצי כיועץ תקשורת, ועכשיו עושה אותו תפקיד בדיוק אצל שטייניץ. לא מעט מידע על תוכנית הקרב של ישי מצוי אצל לחמנוביץ' המוערך, שצריך עכשיו להדוף את המתקפה שהוא עצמו לקח חלק בתכנונה. אכן נפלאות דרכי הפוליטיקה.

ישי מגויס כולו למערכה. חבר כנסת שניהל איתו השבוע שיחת מסדרון והעיר לו, כבדרך אגב, שכולם מפילים עליו את האחריות, זכה ממנו להרצאה שלמה על כך שישי הוא האיש הטוב בסיפור.

בשיחה איתו השבוע השר ישי מבקש לשדר ביטחון עצמי בצדקתו. "אי אפשר להתעלם מהראיות שהצגתי בפני המבקר. אני משוכנע שהם ישתכנעו. אין אופציה אחרת. אי אפשר להתכחש למסמכים. זה נכון שהשרפה הייתה במשמרת שלי, אבל אני התרעתי ונלחמתי ועשיתי מעל ומעבר. גם אם היה מערך הכיבוי הכי טוב בעולם, האוטובוס היה נשלח לאש".

אז שטייניץ אשם?
"אני לא מאשים אף אחד. המסמכים מדברים בעד עצמם. אני מרגיש שלם עם עצמי. אף אחד לא התריע כמוני".

המסמכים שעליהם מדבר אלי ישי עוסקים במאמצים שהשקיע ושהובילו, בסופו של דבר, להקצאת מאה מיליון שקלים למערך הכבאות. אחרי ששטייניץ התנגד להעברת כספים ללא הרפורמה, ורק בהתערבות אייל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אושרה העברת הכספים זמן קצר לפני השרפה.

מנגד, שטייניץ ואנשיו מקפידים לא להיגרר למגרש של ישי. הם מבינים שבאופן הזה הוא מעוניין "להדביק לשטייניץ אותה רמת אחריות, ולא נאפשר לו את זה".

אחד האנשים הקרובים לשטייניץ אמר השבוע, שברור שישי מבין שמצבו גרוע, והוא גם לא יכול להאשים את אלה שקדמו לו כי הוא היה שם גם קודם. "אנחנו לא תוקפים אותו. אנחנו טוענים דבר פשוט. גם במלחמת לבנון טענו שהאוצר קיצץ בתקציב המילואים, אבל אף אחד לא האשים את שר האוצר באחריות למחדל. ישי מנסה להפיל עלינו אחריות, הוא מסתובב במערכות העיתונים ואומר שהאוצר חנק אותו. זה לא יעבור".

כשבנימין נתניהו נשאל לאחרונה על ידי אחד ממכריו מדוע הוא צריך עכשיו את כל כיפופי הידיים מול התקשורת, הוא ענה בפשטות "כי אני יכול". השואל נותר נדהם. אם נתעלם לרגע מהארוגנטיות, התשובה התמציתית הזו מגדירה במדויק את מעמדו הייחודי של נתניהו בפוליטיקה הישראלית בסוף 2011.

זהו מצב של העדר תחרות אמיתית. כשנתניהו מביט מימינו ומשמאלו, מאחוריו ומלפניו, הוא אינו רואה מולו בפתחה של שנת 2012 יריב פוליטי שמאיים עליו. לא מתוך הליכוד, לא במפלגת האופוזיציה הראשית קדימה, שהעניקה לו על מגש של כסף שלוש שנות רפיון אופוזיציוני, ולא מחוץ למערכת הפוליטית.

ה"כי אני יכול" של נתניהו אינה רק אמירה, היא בעיקר מצב תודעה שמאפיין בשבועות האלה לא רק את ראש הממשלה אלא גם את כל מי שמקיף אותו. זה כבר באמת לא חשוב מי מיועציו נתן את ההוראה לשתול דברי שבח מביכים בחוסר תחכומם על פועלו של המנהיג בדברי הקריינות של דן כנר, שגרמו לו להישמע כאילו עוד רגע נתניהו עולה לבמה לקבל את עיטור העוז על מעשה גבורתו באסון הכרמל.

מה שחשוב ומטריד יותר הוא שמישהו בלשכת נתניהו חשב אולי, שאף אחד לא ישים לב, שבטקס ממלכתי שבו יושבות משפחות 44 הרוגי השרפה דן כנר מקריא דף מסרים שמיועד לאוזני מבקר המדינה, רגע לפני פרסום הדוח הקשה על השרפה בכרמל, שנתניהו כאמור הוא אחד ממבוקריו המרכזיים, ולא לחסד.

כמה מנותקים ואטומים אפשר להיות כדי להמשיך לסנגר גם לאחר מעשה על האיוולת, ולטעון שהדברים שהוקראו אולי לא היו במקומם, אבל הם נכונים ומשקפים אחד לאחד את פועלו של נתניהו, שבמקרה שמישהו שכח "היה הראשון שהבין את גודל האירוע". ובהנחה שזה נכון, האם אנחנו אמורים להתנחם בכך שבניגוד לקריינים במדינות טוטליטריות, דן כנר לפחות לא פיאר את המנהיג בדברי רהב שקריים?

 מטרידה לא פחות העובדה שנתניהו עצמו לא מצא עד כה את הדרך להתנצל או להתנער אפילו בחצי אמירה מהאופן שבו הומטרו עליו השבחים. מקורב לנתניהו ששוחח עמו שלשום מספר, שראש הממשלה דווקא התוודה בפניו שדברי דן כנר גרמו לו לזוז באי נוחות בכיסאו. מעניין. אנחנו לא הבחנו במבוכה מצדו, דווקא נראה היה שהוא זורם בטבעיות עם העניין.

כאמור זהו מצב תודעה. אתה יכול לעשות כל דבר, סתם כי אתה יכול. גם אם נקבל את הגרסה הרשמית שנתניהו כלל לא היה מעורב בשיפוץ דברי הקריינות, קשה להתעלם מכך שיועציו פועלים על פי רוח המפקד, ושמי מהם חשב שהוא מועיל בכך לראש הממשלה.

גם למחרת הפארסה, כשנתניהו ואנשיו פתחו עיתונים ורדיו והבינו שאת ראש ממשלת ישראל משווים לקים ז'ונג איל, הרודן מצפון קוריאה שהלך השבוע לעולמו, הם המשיכו לדבוק באסטרטגיית "אמת דיבר דן כנר", וניסו כמו תמיד בעתות משבר לשלוח שרים וח"כים להתראיין בתקשורת ולהשמיע דברי סנגוריה על המנהיג.

 אלא שהיבול הפעם היה קלוש. שר אחד, גלעד ארדן  ("דן כנר הקריא בסך הכל שלושה משפטים שמתארים במדויק, באמת במדויק, את העובדות") וח"כ אחד, אופיר אקוניס (" במה אנחנו מתעסקים? בשני משפטי קריינות של דן כנר? ") נענו לאתגר, כל היתר התאדו.

גם בימים שאחרי, ניסיון לשמוע בדל התנצלות מאנשי נתניהו לא צלח. עכשיו הם כבר מפנים את האצבע המאשימה כלפי גורמים פוליטיים ותקשורתיים שרק מחכים, לטענתם, להזדמנות להצליף בנתניהו. "הפרגון אף פעם לא מגיע בהתנדבות לראש הממשלה. היה משהו אלים בהתנפלות עליו ואולי מישהו חשב שזה ימנע ממנו בעתיד לפרט הישגיו בכל תחום", מתאר אחד מאנשיו כיצד הדברים נראים בעיני נתניהו, ומבטיח מיד ש"זה לא יקרה. ראש הממשלה לא יצניע את הישגיו".

mazal.moalem@maariv.co.il

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...