רון פול מאיים להפוך להפתעת הרפובליקנים
החשש מפני ניצחונו של רון פול בבחירות באיווה בשבוע הבא הוביל את יריביו לשלוף מסמכים מהעבר, בהם תקף הומואים, שחורים ויהודים
פול, חבר קונגרס טקסני, מוביל את סקרי דעת הקהל וחולף על פניו של מושל מסצ' וסטס לשעבר מיט רומני, שעבר סוף-סוף את ניוט גינגריץ' הצולל.
פול מקבל בסקרים של איווה כמעט 24 אחוז מהקולות. בניו המפשייר, המדינה הבאה בתור להצביע, הוא מקבל יותר מ-15 אחוז. בשתי המדינות מדובר בשיפור לעומת ביצועיו בסיבוב הקודם, כשהתמודד ב-2008.
פול זכה אז בכעשרה אחוזים באיווה ובכשמונה אחוזים בניו המפשייר. ההבדל הגדול לא יהיה במספר התומכים, שעלה אך לא באופן דרמטי, אלא בתוצאה.
בסיבוב הקודם היו יותר מועמדים, שהיו יותר אטרקטיביים, כך שהקולות התחלקו קצת אחרת. אם אז נרשם פול כמועמד של "המעגל השני", עכשיו הוא במעגל הראשון. ראשון באיווה, שלישי בניו המפשייר, שלישי בדרום קרוליינה, שלישי בפלורידה.
האוהדים של פול במפלגה הרפובליקנית הם אנשים שמסורים מאוד לאידיאולוגיה שלו; נאמנים מאוד למועמד שהם יודעים מראש כי סיכוייו לנצח במרוץ קטנים. סיעה קטנה אבל מגובשת, מנוכרת לרוב. בשלישי הבא יקוו ליום של שלג כבד, שיבריח בוחרים מסורים פחות וכמעט שיבטיח את ניצחון המועמד שלהם.
פול, בן 76, איש גרום שקולו חותך גבוה, הוא המועמד היחיד שמבין אותם. היחיד שמציע מהפכה של ממש במפלגה ובמדינה. משבר מדיני, כמו מלחמת עיראק של טרום-בחירות 2008, ומשבר כלכלי, כמו זה שהחל ב-2008 ונמשך עד היום,
פול מסרב לתמוך בהעלאת מסים מכל סוג שהוא. הוא מעולם לא הצביע בעד העלאת מסים, זאת אף שהוא מכהן בקונגרס כבר משנת 1976. הוא תומך בקיצוץ נרחב בתקציב הביטחון, שהרי אם ארצות הברית לא תתעקש להתערב במלחמות שאינן שלה, יהיה לה די והותר כדי להגן על עצמה (או כפי שהגדיר זאת בעימות מועמדים רפובליקני בנבדה: "יש לנו מספיק נשק כדי לפוצץ את העולם 20 או 25 פעמים").
כאמור, החשש מפני ניצחונו של פול מחדד את הזיכרון. השבוע נשלפו מן הבוידעם מסמכים שחתימתו של פול מתנוססת עליהם. מסמכים ישנים אמנם, מתחילת שנות ה-90, אך מרשיעים בהחלט. באחד נכתב "ש-95 אחוז מהשחורים הם או חצי קרימינלים או קרימינלים לחלוטין". היו גם התבטאויות נגד הומואים, וכמה משפטים לא נעימים על הלובי היהודי למען ישראל. פול לא לוקח אחריות על ההתבטאויות האלה. לא כתבתי, לא קראתי, לא ראיתי, לא אישרתי. זה מה שפול אומר.
"זה מעלה כמה שאלות ביחס אליו", אמר המועמד ניוט גינגריץ' על המסמכים.
הוא, כמו שאר יריביו של פול במפלגה, לא מקבל את ההסבר. אולי בגלל אי-האמון במניעיו של פול. אולי משום שזיהו בלם שיסייע להם לעצור את הרכבת של פול בדרך לניצחון אפשרי ומשפיל באיווה. אם פול ינצח, זה יהיה אירוע משמעותי, לא נוח; מצד אחד, אולי ישפר את סיכוייו של רומני, המועמד הסולידי, לרכז סביבו כוח מספיק כדי למחוץ את פול ולהבהיר לבוחרים היכן עומדת המפלגה הרפובליקנית.
מצד שני, במשך שבוע לפחות יהיה פול הפנים של המפלגה, הדובר המבוקש ביותר שלה, הסחורה החמה.
את הבוחרים היהודים זה יבהיל ללא ספק. בוחרים אמריקאים מתונים יביטו בעין עקומה על מפלגה שמאפשרת למועמד מסוגו של פול לנצח במדינה הראשונה בסבב הבחירות.
אגב, על פי סקר של סי-אן-אן, כמעט 40 אחוז מבוחרי המפלגה אומרים שישקלו להצביע לפול. על פי סקר גאלופ, 34 אחוז ממצביעי המפלגה הרפובליקנית רואים בפול מועמד "מקובל". זה הרבה פחות ממה שמקבלים רומני וגינגריץ' בסקר הזה - ובכל זאת, אחד מכל שלושה רפובליקנים זה לא בהכרח רע.
למדינת איווה כל הדרמה הזאת לא תועיל. אם פול לא יזכה במרוץ על המועמדות - והוא לא יזכה - שוב יתברר שהבחירות באיווה מאבדות רלוונטיות; שבוחריה של איווה ושיטת הבחירה הייחודית להם (התוועדויות, לא הצבעות) אינם מסוגלים לנפק ניצחונות למועמדים ברי סיכוי.
ובכל זאת, ניצחון של פול יכול לבלבל את המפלגה ולהפוך את המרוץ מכזה המתנהל בין שני מועמדי מיינסטרים - רומני וגינגריץ' (יהיה מי שיאמר שגינגריץ' הוא על גבול המיינסטרים) - לכזה שבו מתמודדים רומני ופול.
כלומר, לכזה המציג את המפלגה הרפובליקנית כגוף שחציו שפוי ומתון וחציו רדיקלי הרבה יותר ממה שהקיבה הפוליטית האמריקאית מסוגלת לעכל.
הנה המספרים: מועמד שמנצח באיווה זוכה בממוצע בתוספת של שבעה אחוזים בניו המפשייר בזכות המומנטום שצבר. שבעה אחוזים יקפיצו את פול מעל לגינגריץ' גם בניו המפשייר.
כלומר, ב-10 בינואר פול יכול למצוא את עצמו במקום חלומי: מקום ראשון אחד, מקום שני אחד. מצב שיבטיח כנראה את ניצחונו של רומני בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, אך יקשה עליו מאוד לנצח את אובמה בבחירות הכלליות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם