הטייסת הטריה: אישה לא צריכה לשבת מאחור
היום תקבל סגן נ' כנפיים יחד עם חברותיה לקורס. לדעתה אין כל סיבה שאישה לא תשב בספסל הקדמי, אך נשים לא צריכות ללחום בקרבי

"אני לא מאלה שחושבים שבנות יכולות לעשות את כל התפקידים בצבא", סגן נ', אחת מחמש הבנות שסיימו קורס טיס. צילום: אריק סולטן
בהתייחסה לתופעת הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, אומרת סגן נ': "אני לא יודעת אם זה סמלי. ברור לי שאין שום סיבה שאישה לא תשב בכסא הקדמי של האוטובוס".
"אם למישהו זה מפריע", היא ממשיכה, "אז שילך לשבת בספסל האחורי בעצמו. ככה אני רואה את זה. בדיוק כמו בקורס. זאת אומרת, אם למישהו יש בעיה שיש בנות בקורס טיס, או בנות טייסות, אז הוא יכול לא להיות פה".
נ' נולדה במושב מולדת. היא גדלה בגן נר, ובשנתיים האחרונות משפחתה מתגוררת בכפר תבור. גם אביה היה טייס קרב. לפני שהתגייסה לצה"ל עשתה שנת שירות בניצנה והייתה מדריכה חברתית של נוער אתיופי. "הערכים שהביאו אותי לקורס טיס הם לא שוויון ופמיניזם, אלא ערכים שגדלתי עליהם בבית: לשאוף גבוה, להצליח, לעשות כמה שיותר", היא מספרת.
"אני לא מאלה שחושבים שבנות יכולות לעשות את כל התפקידים בצבא", אומרת סגן נ'. "בסוף, להיות לוחם בשטח, שנלחם פנים אל פנים נגד האויב, זה לא בהכרח משהו שבת יכולה לעשות. לדעתי לא. פיזית, בנים יותר חזקים ובנות הן פחות. אבל בתפקידים כאלה, כמו טייסים, שבהם הקשר עם האויב הוא לא פנים אל פנים, אין לנו שום בעיה להשתלב. טייס וטייסת מהבחינה הזאת הם אותו דבר".
הראיון המלא - מחר במוספשבת