מחר: יריית הפתיחה של הבחירות בארה"ב
כיממה לפני שהרפובליקנים הולכים לקלפיות, מושל מדינת מסצ'וסטס לשעבר מיט רומני מדבר כמו מועמד לגיטימי לנשיאות ארה"ב
ימים אחרונים של טרום-הצבעה, והמועמדים הרפובליקנים מתרוצצים במדינה הזאת כמו ארנבות בשדה תירס. רומני מתייצב בווסט דה מוין בשמונה בבוקר, וכאשר הוא עוזב, בסביבות תשע, העיתונות מתקפלת במהירות כדי לנדוד לעבר ניוט גינ גריץ' (עשר בבוקר, דה מוין), מישל בקמן (11:30, ארלי), ריק פרי (12, ווטרלו), רון פול (13:00, לה מרס) וריק סנטורום (15:00, איימס). אי אפשר כמובן להספיק את כולם ביום אחד, אבל אפשר בשבוע. וזה מה שעושים גם לא מעט בוחרים שהתקשו להחליט (רובם בינתיים החליטו: רק שבעה אחוזים שלא החליטו עדיין נרשמו בסקר של "דה מוין רג'יסטר" בשבת בערב).
כמו, למשל, מיטש ארנסן. כובע צמר גדול, פליז עבה וכחול, עובד בעסקי הביטוח, כמו רבים אחרים כאן - דה מוין היא אחת מ"בירות הביטוח של העולם". הוא בן 54, נשוי , אב לשני ילדים שכבר עזבו את הבית. את ההצבעה הוא לוקח ברצינות. הבוחרים כאן מודעים מאוד למעמדם כמי שמצביעים ראשונים. תפקידם: לסנן את הבלתי ראויים, או כמו שארנסן מגדיר זאת: "לתת לאמריקה הזדמנות להבין מי באמת חשוב במרוץ הזה".
רומני הוא כנראה המנצח באיווה, בין אם יגיע מחר למקום הראשון, השני או השלישי - אם יהיה מספיק צמוד. מנצח, משום שלא קמה לו אלטרנטיבה ראויה במרוץ הזה - אלא אם תהיה הפתעה דרמטית. מנצח-משום שרון פול, שממוקם קרוב לרומני על פי הסקרים, איננו מועמד ריאלי לנשיאות, אלא אם יחליטו הבוחרים הרפובליקנים לבצע חרקירי פוליטי, ומשום שהאגף הימני של המפלגה לא השכיל להתייצב מאחורי מועמד אחר שיכול לגרור את רומני לקרב ארוך מספיק על המועמדות.
שעתיים אחר כך יזיל המועמד ניוט גינגריץ' דמעות באירוע בחירות במרחק רבע שעה נסיעה מכאן. הסיבה לבכי: קשה לו לדבר על אמו שסבלה מדיכאון. אבל יש לגינגריץ' הרבה סיבות אחרות לבכות,
הוא בא לקפה ג'בה ג' ואס במרכז העיר. אירוע של נשים הכולל תינוקות בוכים ברקע. "על איזה רגע אתה חושב כשאתה חושב על אמא שלך? "שואל המנחה. וגינגריץ', בשפתיים רועדות, משיב. מצליח לגעת לרגע אפילו בכמה משקיפים ציניקנים, שראו גם את הילרי קלינטון מזילה דמעה, מסיבה אחרת, לפני ארבע שנים בדיוק באירוע בחירות בניו המפשייר - דמעה מכרעת. קלינטון ניצחה בניו המפשייר למרות פיגור בסקרים וגררה את אובמה לפריימריז ארוכים ומתישים.
גינגריץ' היה הכמעט-אחרון בשורה ארוכה של מועמדים שעלו וירדו מול רומני. כמו בקמן, שנסקה בקיץ, ופרי, לקראת הסתיו, ואיש הפיצה הרמן קיין, למי שעוד זוכר, מיד אחריו. כל אלה נבחנו ונפסלו על ידי הבוחרים. כך לפחות הסקרים אומרים. למועמדים המפגרים ולתומכיהם לא נותר אלא להתכחש למציאות למשך עוד יום-יומיים, עד שיעמדו בפני הכרעה. רייצ'ל קורילו, סטודנטית מאוקלהומה, באה להתנדב במטה של בקמן ו"הסקרים לא נראים לי מדויקים". גם המועמדת שלה למדה בטולסה, אוקלהומה, באותה אוניברסיטה, וקורילו באה עם עוד כ-40 מחבריה כדי לתמוך בה.
האחרון בשורת הנוסקים בסקרים הוא הסנטור לשעבר ריק סנטורום. מי שבוסס בדרכי הבוץ של איווה יותר מכל מועמד אחר והמתין בסבלנות עד שייפלו האחרים כדי להגיח, בתזמון הראוי, קרוב לפסגה. המועמד של השמרנים, האוונגליסטים, שקולם חשוב כאן. יכול להיות שמחר תהיה שעתו היפה, אבל ספק אם יהיו עוד הרבה שעות כאלה - לסנטורום אין מספיק כסף ואין מספיק תומכים כדי לנצח את רומני.
תוצאה טובה שלו היא תוצאה טובה לרומני, כפי שתוצאה טובה לפול היא תוצאה טובה לרומני. שני אלה הם המטאטא המסיר מן הזירה את המועמדים שהיו עלולים להקשות עליו.
הרבה מועמדים כבר ניצחו באיווה והפסידו בסופו של דבר את המועמדות. הרבה ניצחו בניו המפשייר - שתצביע בעוד שבוע ממחר - והפסידו את המועמדות. אבל קשה לנצח בשני הקרבות האלה ולהפסיד במערכה. וכרגע, 24 שעות לפני שהבוחרים מצביעים, רומני נראה כמנצח כאן באיווה ומוביל בסקרים בפער גדול מאוד בניו המפשייר. נכון, אין לו תומכים נלהבים ומסורים כמו אלה של פול, והוא לא מחולל מהומות כמו גינגריץ', והוא לא עקבי בעמדותיו כמו סנטורום. אם רומני ינצח במרוץ הזה, הוא יהיה מועמד של פשרה, כלומר - מועמד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם