לא חטופות ולא נעליים
מה שמטריד את דני דנון וחבריו בימין הקיצוני הוא לא המעשיות המפוקפקות על חטיפת עולות חדשות על ידי ערבים, אלא טוהר הגזע
המעשיות המפוקפקות האלה לא חדשות, אבל דנון החרוץ מיהר לעשות מעשה, וכינס דיון דחוף בנושא בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שמשמה עלול להתקבל הרושם המוטעה שהיא אמורה לעסוק בעלייה, בקליטה או בתפוצות. מבועת מהתופעה החברתית, ניגשתי להוריד מאתר הכנסת את פרוטוקול הדיון. אני ממליץ גם לכם לקרוא אותו.
דנון פתח את הדיון, אליו הוזמנו מטורללים מכל קצוות הקשת הפוליטית שבין בן גביר ומרזל, בהצגת "הנושא החשוב והטעון של חטיפת עולות חדשות על ידי בני מיעוטים". רגע אחרי שטען ש"יש מקרים במדינת ישראל שחוטפים פיזית בנות בצהרי היום (...) שפשוט מעלים בנות לרכב", הוא נאלץ להודות ש"רוב המקרים הם לא מקרים של חטיפות פיזיות, חשוב לציין", אבל למה לא להגיד "חטיפה" כשזה נשמע כל כך מסוכן?
בתום ההקדמה הדרמטית ניתנה רשות הדיבור לנציגת המשטרה, שתשפוך אור על התופעה, אלא שזו סירבה למלא את תפקידה, והסבירה ש"לא מוכרת לנו תופעה של חטיפות". הנוכחים בדיון התקשו לקבל את רוע הגזירה וניסו בכל זאת לחלץ ממנה איזו חטיפונת לרפואה, אבל היא נותרה בשלה, עד שהחברה אנסטסיה מיכאלי הצליחה לשים את האצבע על הבעיה: "אני מתביישת בזה שהמשטרה לא יכולה להביא נתונים. זה מוזר מאוד, למה זה ככה?".
בסופו של דבר מתברר, אם כך, שאפשר להירגע. התופעה עדיין בשליטה. כלומר, אתם יכולים להירגע. דנון עדיין מודאג, ולא רק הוא. ישראל הראל והמחבל
(מיל') חגי סגל העלו גם הם טענות דומות. הם החליטו שחוטפים, ולא יעזור כלום. כאזרחים טובים שנתקלים בעבירה על החוק, הם היו אמורים לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה, אבל הם מעדיפים לבלבל את המוח.
למען האמת, קשה להאשים אותם. מי שהכניס לכנסת טיפוסים כמו דנון לא באמת יכול לצפות למשהו אחר. אפשר רק לבקש ממנו ומהחבר'ה שלו, האנשים של כהנא בכנסת, להפסיק עם ההצגה הזו, ולהודות שהם לא ממש מוטרדים מסבלן של בנות ישראל הכשרות שסטו מדרך הישר. זו האפשרות השנייה שמחרידה אותם באמת: הן עוד עלולות ליהנות מזה. ואז באמת אלוהים ישמור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם