לא זמן להסתגר
במקום להכליל את ציבור המתנחלים כפורעי חוק ואלימים ואת החרדים כסיקריקים צמאי דם, כדאי לנסות לשלבם. כן, גם בטלוויזיה
חז"ל בחוכמתם הרבה התעלמו כמעט לחלוטין מהניצחון הצבאי של המכבים על הרומאים והתמקדו בנס פך השמן כביטוי לניצחון הרוח. משום כך נכון להניח את החנוכייה על פתח הבית מבחוץ ולהעצים את עולם הרוח באמצעות מפגש בלתי אמצעי עם האחר. במילים אחרות, כדי לשמור על התרבות הפרטיקולרית יש צורך להיות קשוב לקולות נוספים ולהימנע מסגירות כפויה - ורק בשעת סכנה להסתגר בד' אמות של הפרט והקהילה.

החרדים בבית שמש, התנפלות גורפת צילום: חיים גריידינגר
השאלה הרלוונטית לימינו: מי מסתגר יותר? לי נדמה שההתנפלות הגורפת על המתנחלים והחרדים בשל מעשים של קנאים, בורים ועמי ארצות מלמדת על הרצון של רבים בחברה הישראלית ליצור הדרה של ציבורים שלמים. במקום לייצר דיאלוג ושיח, הם מעדיפים להסתגר, לקרוא את העיתונים בימי שישי ולטפוח על שכמם כנאורים ואנשי האור. יותר מכל, קשה לבלבל אותם עם עובדות. גם אם מעל לכל במה ומתחת לכל עץ רענן יגנה הרב התורן - בכל שעה עגולה, בכנות ובתוקף, בלי מכבסת מילים - את המעשים הנפשעים של אנשי "תג מחיר," ימשיכו אוחזי העט והמקלדת בשלהם. וכל המכליל מהדר במצוות, והרי זה משובח.
לא נעים לומר, אך לעתים זה מגיע לאבסורד. ציבור המתנחלים, על עשרות רבניו, נאשם בביזוי צה"ל בעקבות החוליגנים שזרקו אבנים על מפקדי חטיבת אפרים. זאת כשידוע לכל שציבור זה לא רק משרת בצה"ל, אלא רובו משרת ביחידות קרביות ובפיקוד. הניסיון לצייר מצג שווא הוא תופעה מסוכנת שלא רק מעודדת הסתגרות, אלא מקשה על מאבק משותף בתופעות הביזאריות שנחשפו לאחרונה.
חז"ל אמרו שהאהבה והשנאה מקלקלות את השורה. במילים אחרות, כל הטיה והיסחפות לקצה לא מאפשרות לראות את המציאות הכוללת נכוחה. כתוצאה מכך, אוזלת לנו האנרגיה להתמודדות עם תופעות שליליות נוספות שאף הן מסכנות את קיומה של החברה הישראלית כמו ניכור, אלימות ובורות, שבאות לידי ביטוי בהשתמטות מצה"ל ובעיקר משירות משמעותי ביחידות לוחמות, מתקבלות בשוויון נפש. די שנבחן את התכנים והטקסטים של שירי הפסטיגל, שנהפך כמעט לפולחן דתי בחנוכה, כדי להיווכח שקשה לייצר אווירה של חום, הקשבה, חמלה, חסד ושייכות בקרב ילדינו.
חשוב לדעת ולזכור שתופעת ההכללה לא התחילה בעקבות המעשים המזעזעים של שריפת המסגדים והדרת הנשים ומצגות הזויות על השואה. די שנקרא
את המחקר של הרשות השנייה על נוכחים ונפקדים בתוכניות החדשות והאקטואליה, שבו נחשפת ההשתתפות הזעומה של החרדים והמתנחלים. וכשיש השתתפות בתוכניות אלו - זה לרוב זה בהקשר שלילי.
כדי לבלום מגמה זאת, על כל הצדדים להיפתח ולהעלות על נס את תרומתם של המתנחלים לצבא ולשורת פעולות בתחום החברתי או את מפעלי החסד של החרדים ותרומתם לשימור תרבות לימוד התורה במהלך הדורות. כמו כן, על הציבור החרדי והמתנחלים להפנים שעידן "העגלה הריקה והמלאה" עבר זמנו וללמוד להכיר תודה לציבור הכללי בכל הנוגע לתרבות הישראלית, לביטחון, להתיישבות וכיו"ב. אם נאמץ גישה מכילה זו, נוכל לשלב ידיים ולהיאבק יחד בתופעות החשוכות שמתגלות בקרבנו לאחרונה.
הכותב הוא מנכ"ל רשות השידור לשעבר