יהיה מעניין
ליאיר לפיד בסיס תמיכה משמעותי. השאלה היא האם 12 המנדטים בסקר הזה הם נקודת השיא שלו. אם כן, אז הוא בצרה. דקה אחרי ההכרזה על כניסה למירוץ התמיכה אמורה להיות בשיאה. ואסור לשכוח שהשחיקה עוד לא החלה
צבע, מצב רוח וכיוונים כלליים. איש עוד לא יודע מתי הבחירות (אם כי ההערכה על אוקטובר 2012 פורסמה ב"מעריב" לפני שבועות ארוכים), על מה יהיו הבחירות, מה תהיה האג'נדה; איש אינו יודע אם דרעי באמת ירוץ ואיפה; גם הרשימה של לפיד לא קיימת עדיין, וגם בקדימה לא ברור מי יהיה בראש, לבני או מופז.
למה בכל זאת אנחנו עושים אותם? כי זה נותן אינדיקציה לגבי זרמים בדעת הקהל, וזו נקודת התייחסות אחורה, וגם קדימה. ועכשיו למצב: הצטרפותו של יאיר לפיד מגדילה (לא בהרבה) את גוש המרכז-שמאל. עבודה, קדימה, לפיד, מרצ והערבים, 57 מנדטים. אם נצרף אליהם את אריה דרעי, שנחשב "חוצה מחנות", נקבל רוב חוסם לשמאל. זה מצב נדיר, כמותו לא ראינו כבר הרבה זמן בסקרים. זה שביר, זה ערטילאי, אבל זה נמצא איפשהו בספרים.
מה עוד מתברר מהסקר הזה? שליאיר לפיד בסיס תמיכה משמעותי. השאלה היא האם 12 המנדטים בסקר הזה הם נקודת השיא שלו. אם כן, אז הוא בצרה. דקה אחרי ההכרזה על כניסה למירוץ התמיכה אמורה להיות בשיאה. ואסור לשכוח שהשחיקה עוד לא החלה, ההשמצות עוד לא נערמו, השלדים עוד לא נשלפו מהארון. אבל אם לפיד ישכיל להתנהל ולהרכיב רשימה שיש בה יותר איכות ופחות גימיקים (גליה מאור, נניח, עדיפה על קרנית גולדווסר. עם כל הצער שבדבר), יכול להיות שהוא רץ למרחקים ארוכים ויהיה גורם משמעותי בהרכבה של הכנסת הבאה.
הליכוד, בראשות בנימין נתניהו כמובן, ממשיך לגרוף נתונים יפים. ירידה של 4 מנדטים מהסקר הקודם בחודש מאי 2011, אבל עדיין מספר גדול ויציב. אסור לשכוח שגם אם קדימה, לפיד, העבודה, מרצ והערבים יצליחו לגרד את ה-60, אם ביבי יביא את המספר שהוא מביא היום, הנשיא יטיל עליו(בחריקת שיניים) את הרכבת הממשלה.
למי מאבד הליכוד את 4 המנדטים? ללפיד? אף אחד לא יודע. אני מעריך שלפיד לוקח מקדימה,
אבל לא רק מקדימה. כי גם העבודה, שמזנקת ל-17 מנדטים )יותר מפי 2 מהסקר הקודם(, לוקחת מקדימה. אי אפשר שכולם יקחו מקדימה )שמאבדת 12 מנדטים (. יחימוביץ מוסיפה 9 מנדטים ולפיד מביא 12, זה ביחד 21 מנדטים. נניח ש-12 מתוכם באו מקדימה, מנין הגיעו עוד 9? זו שאלת השאלות. מסתבר שגם הליכוד פגיע, לא רק לזליגה ימינה, אלא, ובעיקר, לזליגה שמאלה. צודק השר מיכאל איתן שהיה היחיד בליכוד )כרגיל ( שהביע אתמול דאגה מהתופעה הזו.
שלי יחימוביץ צריכה להיות מרוצה מאוד מהסקר הזה, שהופך אותה למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, על חשבון קדימה, ומוכיח שההתאוששות בעבודה לאחר נצחונה שם אינה זמנית.
קדימה? אני, במקום החברים המסוכסכים שם, הייתי מרוצה מהסקר הזה. ברור שקדימה בשפל של כל הזמנים, ואם בשפל כזה היא מביאה 14 מנדטים, מכאן אפשר רק לעלות. מצד שני, כשאני נזכר עם מי יש לנו שם עסק, אז הם גם מסוגלים מכאן רק לרדת. הכל שאלה של התנהלות ופירגון הדדי. ועדיין, אסור לשכוח שכשאמנון ליפקין-שחק הכריז על התמודדות הוא היה מלך הסקרים, וכשספרו את הקולות, אהוד ברק בראש העבודה הוותיקה היה ראש הממשלה.
לפיד מקווה לא להיות ליפקין-שחק החדש. ליבני ומופז מקווים שהוא כן יהיה.לגבי דרעי עצמו, סוג של אכזבה. אם כי, בנושא המפלגות החרדיות קשה לפצח את דפוסי ההצבעה והכל אפשרי. לדרעי יש סקרים בהם הוא מביא מספרים דו ספרתיים, מי שמכיר את יכולות הקמפיין שלו יודע שזה אפשרי. על הרקע הזה נמתין בסבלנות לדוח המבקר בעניין השריפה בכרמל. אחר-כך כולם יהיו חכמים יותר.
ועוד משהו: בהתמודדות מול נתניהו על מי מתאים יותר לתפקיד ראש הממשלה, היחידה, עדיין, שנותנת פייט, היא ליבני. נתניהו מביס אותה ביחס של 1 ל-2, אבל את מופז הוא מביס ביחס של 1 ל-6, וזו כבר השפלה, ולפיד מביא תוצאה סבירה בהרבה, קצת יותר מ-1 ל-3. והמסקנה מכל זה? שלא ברור מה בדיוק יהיה, בטוח שיהיה מעניין.
אקו"ם