מדעי היערות: יותר חוקרים, פחות נוטעים
תרבות הייעור מקבלת תנופה והופכת מדעית ומקצועית יותר. במקום נטיעות מסיביות ומוגזמות מנסים כעת ביערות ירושלים ויתיר להבין מהי סביבת היער האופטימלית ואם הנטיעות המסורתיות של ט"ו בשבט אכן נעשות כהלכה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
המושג יערן נתפס רומנטי מדי ביחס להוויה הישראלית הצנועה, אבל בלב היער פגשנו יערנים ישראלים אסליים מקק"ל, שמשמשים עשרות שנים בתפקיד, אשר אמנם בניגוד לאגדות הילדים לא גרים ביער, אבל חוץ מלישון בבקתה ספונת עצים - עושים בו הכל. בתחילת המסע פגשנו את גלעד מסאי, היערן של בן שמן, שחיכה לנו במצפה מודיעין.
שטחו של יער בן שמן הוא 25 אלף דונם והוא מתחיל באזור כפר הנוער ועוטף את העיר מודיעין בואך הקו הירוק וגדר ההפרדה. היער הזה ביסס את מעמדו במשך השנים כפארק הגדול ביותר בגוש דן, ויש בו יותר ממיליון מבקרים בשנה. הוא קרוב למרכזי אוכלוסייה גדולים, מרושת תחבורתית ועשיר בחניונים, פארקים, שבילי אופניים, מתקני משחק ותשתיות קולטות קהל נוספות.
מה שהיה הר טרשים קירח בתחילת המאה ה-20 הוא היום יער מתוחזק היטב, אף שנאלץ להתמודד השנה עם 30 שריפות שכילו כ-200 דונם בקיץ האחרון - חלק יער שמסאי שתל בעצמו לפני 15 שנה. בט"ו בשבט יגיעו אליו כ-20 אלף ילדים וינטעו בו מחדש באזור הפגוע. עתה גם משתקם יער חרובית באזור עמק האלה שנשרף לפני שנה, ויישתלו בו מחדש כ-300 דונם יער.
מסאי מדבר על תרבות הייעור, שהפכה מאידאולוגיה צרופה של שימור הקרקע ושימוש בעץ לבניית הארץ למהלך מתקדם ומדעי יותר. בתחילה נשתלו ביער עצי מחט ואורן ירושלמי, אבל עם השנים נתגלה שהעצים ביער צריכים להיות מגוונים, ומכאן שאין להסתמך על תוחלת חייו של האורן שמגיעה ל-90 שנה בערך
בניגוד לשיקום הכרמל, בבן שמן המדיניות היא לדחות נטיעות מחודשות ולתת לטבע להתחדש בעצמו, מסאי אומר כי אין חשש לגלישת קרקע, ובשונה מהכרמל, אין גם חורש מפותח. המדיניות בבן שמן היא לשתול בצפיפות, בכל 5 - 6 שנים לדלל צמחייה חולה או כזאת שנלחמת על משאבי קרקע ומזון של עץ אחר וגם למנוע התפשטות שריפות. היעד הבא בבן שמן: יצירת ליבה שמורה של יער שגודלה 5,000 דונם, שהגישה אליה תהיה רגלית, באופניים או על סוסים.
יער הקדושים באזור פרוזדור ירושלים הוא חלק מגוש הפרוזדור הכולל את סטף, מעלה החמישה, נווה אילן וכפירה. מויש צוקרמן, היערן האזורי, מספר שבתקופת שלטון הטורקים היה שימוש יתר בעצים לבינוי ולהסקה, והידרדרות מצב היערות באזור היתה ביחס הפוך לתודעת השימור הגבוהה של הטורקים בארצם. צוקרמן מחלק את המחקר על היערנות המתחדשת לשתי תקופות זמן: עד שנות ה-70 ומאז ועד היום. "נוצרה מציאות של מחקר וידע תוך מעורבות של אקדמיות רבות, והגישה בקק"ל היא לאגור, בשיתוף מכון וולקני, את המחקרים ולהפיק את התועלות".
ביערות קדושים, יתיר ובירייה הוקמו 3 תחנות מחקריות "ארוכות טווח" עם אפשרות למדוד קרינת שמש, לחות, כמות מים ועוצמת רוח כחלק מניסיון למידה שיימשך אפילו 200 שנה ויאפשר לבדוק כיצד היער מתנהג על־פי קריטריונים משתנים של משאבי מים, אור ותחרות על משאבי מזון וקרקע.
לשם כך נבחר יער ירושלמי שניטע בשנות ה-50, אשר חולק לחלקות של 5 דונם; בכל חלקה בוצע טיפול שונה ונוצר יער שאינו אחיד כדי להעריך איזו סביבת יער היא האופטימלית - 10 עצים לדונם, 30 עצים לדונם או כזו חשופה לגמרי; כך תיבדק האינטראקציה עם בעלי החיים, הציפורים ופרוקי הרגליים שביער.
בעקבות שנות בצורת רצופות נצפו ביער יתיר תופעות של התייבשות ותמותת עצים, שייתכן כי קשורות להתחממות הגלובלית, אבל הן אינן אחידות. כחלק מהטיפול דוללו חלקות יער, נבחרו עצים מתאימים לבתי גידול מסוימים וגם הושארו חלקי יער ללא נטיעה. אבל עדיין אפשר לומר בסיפוק מסוים כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שכמות העצים בה בתחילת המאה ה-21 רבה מזו שהיתה בה בתחילת המאה ה-20.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם