זו רק ההתחלה
עיון בנתונים חושף שהקיצוצים בצה"ל אינם ספין, אלא נובעים ממצוקה אמיתית. זה לא ייגמר רק בעיתון "במחנה"
יש הסוברים שהגזירות אינן אלא ספין של מערכת הביטחון, שמנסה למנוע קיצוץ בתקציב, אבל בפועל זו רק טיפה בים, אולי כמה עשרות מיליוני שקלים מתוך מחסור בעשרות מיליארדים שעמו מתמודד צה"ל כעת. הבור הזה עמוק ויביא בקרוב לשורה ארוכה של גזרות משמעותיות הרבה יותר.
בצבא מודאגים כפי שלא היו שנים רבות. כשמנתחים את מפת האיומים מבינים שבמשך שלושה שבועות של מלחמה יפלו בישראל כ-8,000 רקטות. בעוד חמש שנים המספר כמעט יוכפל. די בכך כדי להבין את האתגר שעומד בפני הצבא. כשתסריטי האימים יתממשו, לא ישאלו תלמידי התיכונים למה לא יוצאים לגדנ"ע, אלא מדוע אין מספיק סוללות "כיפת ברזל" או חליפת הגנה לחיל האוויר, שיכולה להפציץ את המשגרים בסוריה.
הבור רק מעמיק
אלוף פיקוד הצפון לשעבר גדי אייזנקוט, שנמצא בתקופת לימודים ומשמש כעת כראש מינהלת התרגילים של הצבא, לא צריך לשבור את הראש כדי למצוא תרחישים שעמם יצטרכו להתמודד הרמטכ"ל ואלופי הצבא. כאלה יש בלי סוף.
מסוריה חסרת היציבות עם מצבורי הנשק הכימי, דרך הטילים של חיזבאללה, רצועת עזה המתעתעת, סיני שהפכה למוקד טרור מטריד, המלחמה נגד ההברחות ועד להכנות בגזרת איראן. לצבא חסרים לפחות חמישה-שישה מיליארד שקל רק ב-2012. אם מסתכלים על החומש הבא, הבור רק מעמיק.
עם כל הציניות ביחס לתקציב הביטחון,
עיון מעמיק בנתונים של הצבא חושף כמה עוולות. החלק בתקציב שמוקצה לארנונה שצה"ל נדרש לשלם בשנה עומד על כ-340 מיליון שקל, אבל איש לא מצמיד את הסכום הזה למדד ולהתייקרויות במשק. כאשר מגיע חשבון על סך 764 מיליון, צריכים בחטיבת התכנון, שמרכזת את כלל התשלומים, למצוא פתרון יצירתי להשגת הכסף. אז מתחילים לרדד סעיפים קטנים, כמו "במחנה".
הרמטכ"ל בני גנץ קיבל באחרונה הכרעה לא פשוטה: לא לגעת באימונים ויהי מה. עכשיו רק נותר לראות מה כן ייפגע. למרבה הצער, אלה לא יהיו רק עיתונים וטיולים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
