דווקא עכשיו צריך שמאל חזק
שמאלנים, עם ישראל צריך אתכם. המורים צריכים אתכם. הרופאים צריכים אתכם. העובדים הסוציאלים צריכים אתכם אלא שהעם לא יודע לשאת את האנרגיה הזו
מחאת האוהלים הייתה אנרגיה. האנרגיה הזו חייבת להיות מנותבת לאפיקים חיוביים. אחרת, כמו כל אנרגיה, היא תתנדף מאליה. היא תישאר זיכרון עמום למשהו שיכולנו לעשות ופיספסנו. הנתיב הפוליטי הוא הנתיב היחידי שבו היא צריכה לבחור. אין פה ויכוח על איזו סוג מחאה זו הייתה. זו הייתה מחאה של כולם. כולם כולל כולם נחנקים מאותו אוויר. הוויכוח הוא על מה עושים איתה? ניטשה ידע להגיד שכל מי שיש לו איזה מה לחיות בעבורו ידע לשאת כל איך. הבה נדבר על האיך.
לפני כמה שנים עמד אילן גילאון בוועידת מרצ ובירך את השמאלנים. כמה טוב שבאתם, הוא אמר להם. שמאלנים, עם ישראל צריך אתכם. המורים צריכים אתכם. הרופאים צריכים אתכם. העובדים הסוציאלים. עם ישראל צריך ומשווע לשמאל, אלא שהוא לא יודע לשאת את האנרגיה הזו. ראינו כבר הכל. מפלגות חדשות ומסגרות ישנות. אנשים שהוצנחו מבחוץ.
רמטכ"לים שמדגמנים שלום, פעילים חברתיים שמקדשים מגזר שלישי, איחודים גסים בין שמן למים. כמה שנים עברו, השמאל הישראלי עולה לבירה במכונית פרטית אחת, הצורך הוא אותו צורך. הוא רק יותר אקוטי.
גילאון הוא אילן להיתלות בו. המילים נשפכות ממנו ברגש, כי הוא יודע מאיפה הוא בא. הוא אינו תולדה של יחסי ציבור ויועצים מדופלמים. הוא כבר לא יירד מכנפי הסבנה. הוא לא ישתנה. אין בו את הילת הקרבות של אלו שהבטיחו אבל לא בהכרח קיימו. הוא גדל בתוך השמאל ולא היה בו אורח נוטה ללון. הוא משנן את אותן מנטרות, חזור ושנן, כבר הרבה מאוד שנים.
הוא עשה זאת במפ"ם, כמו שהוא עושה זאת בהסתעפויותיה. הוא עשה את זה בעיריית אשדוד, בחבורות הרחוב שהדריך, הוא עשה זאת בפרלמנט הישראלי
הוא עשה זאת עבור הנכים, הדתיים, מפוני גוש קטיף, התל אביבים, ההומואים, הוא אינו בחן את הקבוצות האלו לפי הוראות השימוש שלהן. הוא סוציאליסט אמיתי והוא בוחן אדם לפי זכויותיו לא רק על פי חובותיו. הוא איש של עקרונות. אחרי הקדנציה הראשונה הוא הקים מסעדה. הוא לא עבד בשביל אנשים שתקף אותם לילה קודם או בשביל נורמות שהיו בעיניו נפסדות. הוא לא הלך לנצל את קשריו ולעשות לביתו. השמאל הישראלי הוא ביתו.
בכל זאת, הבטחנו לדבר על האיך. ישראל צריכה עכשיו שמאל. על כך אין דיון ואין צורך להסביר. שמאל שידע לנתב אנרגיה ולהפוך אותה לסביבתית. כזו שיודעת לדבר אל כולם, בגובה העיניים, שיודעת לחבר קהלים חדשים, שהיא אינה מתנצלת על מה שהיא, לא משחקת תפקיד שהיא לא, שהיא אומרת אמת ובכל זאת אינה מעוררת גיחוך. אמת, חדשה מסעירה, זו אינה אמירה מעוררת גיחוך. שמאל שלא מתנצל ובכל זאת יודע ויכול לחבר קהלים חדשים, זה אילן גילאון.
השמאל הזה צריך לצאת מהבוטיק התל אביבי שלו. הוא צריך להגיע לאשדוד, אילן עשה זאת באשדוד שבה הוא שריף. הוא צריך להיות בשדרות, בנתיבות, בחיפה, בכרמיאל, בשלומי. עליו להיות אנרגטי ובכל זאת לא מתחכם. דעתן אך אינו "עושה להכעיס". הוא צריך לדעת שהמטרה שלו היא מסגרת רחבה שבה יש יותר מקום ליותר אנשים. כי יותר אנשים הולכים ונעשים זקוקים לו.
זה אינו שמאל שבטי, אינו מחנה שעושה בדיקות אבהות לילדיו. זה שמאל שרוצה את עם ישראל, על כל שבטיו, כי הוא רוצה את השליחות הזו ומבין עד כמה הוא חשוב לה. אילן, אולי יותר מהכל, הוא איש שמונע משליחות. לא גנבתי את זה מראובן אדלר.
אין על מה להתנצל. יצאתם מהבתים הממוזגים בקיץ ישראלי חם. עכשיו תנתבו את משב הרוח המרענן הזה למשהו שיבטיח שלא הזעתם לחינם. פוליטיקה עכשיו ועוד איך עכשיו. שמאל ועוד איך שמאל. כמה טוב שבאתם שמאלנים. ידעתם אש וצער. הצבעתם למפלגות לא לכם. עכשיו עם ישראל צריך אתכם. יותר מזה, הוא צריך גילאון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם