ישי החליט להשאיר בארץ כ-300 ילדי זרים
בתום שנה וחצי של בחינה קפדנית הכריע אמש שר הפנים: לפחות 257 מתוך 700 המשפחות שביקשו לקבל מעמד קבע יישארו בישראל
מאז עלה נושא מעמדם של ילדי העובדים הזרים לסדר היום הציבורי לפני יותר משנה, עמד השר ישי בחזית המתנגדים למהלך שיעניק להם מעמד בישראל, והתבטא לא פעם בחריפות נגד התומכים במהלך זה.
"מספיק עם הצביעות", אמר מעל בימת הכנסת במספר הזדמנויות, "הם באו לכאן, חלקם לא כדין, ונולדו להם פה ילדים שלא כדין. אני בעד שנגיד להורי כל 1,200 הילדים החיים כאן, ללא יוצא מהכלל - אל תשתמשו בהם כמגן אנושי".
אתמול היה זה דווקא הוא שהעניק את ההכשר שיאפשר ל-275 משפחות להמשיך ולחיות בישראל, שישה חודשים לאחר שקיבל את המלצות הוועדה הבין-משרדית שבחנה באופן פרטני כל אחת ואחת מ-701 הבקשות שהוגשו על ידי משפחות העובדים הזרים.
ישי החליט לאמץ את מסקנות הוועדה במלואן וחתם בשעות הערב אתמול על כמאה מהבקשות - הליך שיימשך בשבוע הקרוב. "זו לא הייתה החלטה קלה עבורו, אבל אין ספק שמדובר בהחלטה הומנית", אמר אתמול גורם בכיר המעורה בעבודת הוועדה. ברשות האוכלוסין כבר החלו להודיע לכל אחת מהמשפחות על ההחלטה הסופית בעניינה.
אבל לא כל העובדים הזרים שחיים בישראל יכולים הבוקר לשמוח: במקביל, דחה שר הפנים את בקשתן של 183 משפחות, אשר ילדיהן לא עמדו בקריטריונים אותם בחנה הוועדה הבין-משרדית, לרבות שהייה של חמש שנים ברציפות בארץ, השתייכות למערכת החינוך הממלכתית, כניסה של הוריהם לישראל כחוק וכו'.
מאות משפחות אלו, שצפויות גם הן לקבל הודעה על גירושן בימים הקרובים, יידרשו להתארגן ליציאה מהארץ בתוך תקופה קצרה, ולא - יגורשו אקטיבית בחזרה למדינות מוצאן.
בתוך כך, השר ישי נמנע מלקבל החלטה בעניינן של 260 משפחות שהליך
בצל החלטת ישי מאמש, תתכנס הבוקר בכנסת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים בראשותו של ח"כ ניצן הורוביץ, לדיון שיעסוק בעיכוב בתשובות למשפחות. גם בארגון "ילדים ישראלים" ביקרו אתמול את השהיית התשובות למאות הילדים וההורים, וציינו כי בכל התקופה הזו נאסר עליהם להמשיך ולפרנס את עצמם ואת ילדיהם.
החלטת השר ישי לקבל את המלצות הוועדה תפסה אתמול בערב את שאנון אקבולוט בת העשר בהפתעה גמורה. "ידעתי שעל פי הכללים שקבעו אני אמורה להישאר וגם ההורים שלי, אבל עד עכשיו היה קצת מלחיץ כי ראיתי איך מגרשים ילדים אחרים, יותר קטנים", סיפרה אתמול מביתה בדרום תל אביב.
שאנון, בתם של חסן שהגיע ארצה מטורקיה כדי לעבוד בבניין ואסתר מהפיליפינים שסועדת קשישים, עמדה בכל הקריטריונים שנקבעו להישארות בישראל: הוריה נכנסו ארצה כחוק, היא שוהה כאן מעל חמש שנים ולומדת במערכת החינוך, בכיתה ג'.
"כשיגידו לנו סופית שאנחנו נשארים, בטח אני אסע לאיזה מקום ויהיה לי כיף, ואחרי זה אני אחזור לבית הספר", ציינה אתמול. "אני אהיה די מופתעת, כי בינתיים ממשיכים לגרש וזה קצת מלחיץ, אבל ברגע שיגידו לנו שזהו, ושאני אמשיך לחיות כאן, אני אקפוץ גבוה עד השמים".
הודעה משמחת נוספת על ההחלטה להעניק לה ולמשפחתה מעמד קבע בישראל, צפויה לקבל גם חברתה הטובה קריסטין (11). כמו שאנון, גם היא נולדה בישראל, אולם במשך זמן רב הייתה מועמדת לגירוש בשל העובדה שנולדה לאב שהועסק כעובד זר בשגרירות יפן בישראל. על פי הקריטריונים המקוריים, הוא ומשפחתו הוצאו מכלל אפשרות לקבלת מעמד, אך מצב זה השתנה בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ. "אף פעם לא הבנתי למה זה בכלל חשוב איפה אבא או אמא שלי עבדו", אמרה קריסטין למעריב רק לפני כמה חודשים.
אמה של שאנון, אסתר, סיפרה אתמול על המתח העצום שליווה את המשפחה בהמתנה לתשובה המיוחלת ממשרד הפנים. "היה לנו מאוד קשה להיות 'באוויר'", הודתה. "הלכנו לכל מיני בדיקות שביקשו מאיתנו, אפילו דנ"א, ובכל פעם אמרו לנו לחכות עוד קצת עד שנקבל תשובה. אני מקווה שעכשיו סוף-סוף הסיוט הזה ייגמר ונקבל תשובה שאנחנו יכולים להישאר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם