טלוויזיה, כי אין ברירה
נתוני הרייטינג המסחררים בישראל לאחרונה מעידים דווקא על עומק המשבר הכלכלי שבו שרוי מעמד הביניים בישראל
מצד אחד, קשת ומפלצת הצפייה "האח הגדול", שעדיין לא ירדה מרגע שהושקה מתחת לנתון 40 האחוזים; בהמשך לכך, שלשום הושק פרק הפתיחה של "ארץ נהדרת" בנתון הצפייה הגבוה ביותר של התוכנית מאז ומעולם (38.7 אחוז).
מהעבר השני, רשת, הזכיינית שתמיד הביטה מהצד בקנאה בנתוני הרייטינג הכבירים של האחות המשגשגת, מצליחה להעמיד אף היא נתוני צפייה חריגים. "המרוץ למיליון" עוברת ללא קושי את סף 35 האחוזים בכל פרק, ותוכנית הדגל של הזכיינית, "The Voice", מצליחה לטפס מעל רף 40 האחוזים.
אל יקל הדבר בעיניכם. המספרים הללו, בוודאי בתדירות הישנותם, חריגים מאוד בנוף הטלוויזיוני בישראל. המספר 40 שמור לרוב למשדרים מיוחדים, דוגמת משחק גמר של מכבי תל אביב ביורוליג, גמר תוכנית "האח הגדול" ואירועי חדשות סנסציוניים.
הקלות שבה מתייצבות הזכייניות על המספרים האלה באחרונה היא התוצאה של כמה סיבות אפשריות:
1. חולשת התכנים היחסית בערוץ 10. בחודשיים האחרונים, במקביל למשבר החמור שהוא עובר, ויתר הערוץ על כל ניסיון להתחרות בזכייניות ערוץ 2. אמנם התרנגולת הבלתי צפויה, "מעושרות", הצליחה להטיל כמה ביצי זהב לא מתוכננות, אולם בשאר החזיתות ניכר כי הערוץ הניף דגל לבן. וכאשר אלה הם פני הדברים, והתחרות דלה, קל להבין מדוע בוחרים המוני בית ישראל באופציית שעת השיא של ערוץ.
2. המשבר הכלכלי המתגבר מביא לירידה ניכרת ביכולתן של הזכייניות לגבות מחיר אפקטיבי עבור פרסומות, ולמעשה, אף למלא את דקות הפרסום המותרות להן על פי חוק. בהיעדר פרסום,
3. עם זאת, סיבה אחת חמקמקה ובלתי מדידה היא הסיבה המרכזית, לטעמי, והיא גם עדות מובהקת לחומרת המצב הכלכלי שבו מצוי המשק ולמצב הרוח הלאומי הכללי. טלוויזיה, אחרי הכל, היא הבידור הזול והזמין ביותר לכל בית ישראל. שעה וחצי מול ערוץ 2 היא אופציית הבילוי המרכזית של מרבית הישראלים היום, לא בשל היותה המובחרת והמהנה ביותר, אלא עקב היותה היחידה האפשרית.
באין כסף לבתי קפה, לתיאטראות ולמסעדות, מבכרים ישראלים רבים לבלות את שעות הערב שלהם מול המסך. אין בידי עדיין נתונים לגבי שיעור הצניחה בהכנסות המסעדות ו"בתי העינוגים", אבל הקושי הגדול שבו מצויים חלק ניכר מענפי הפנאי הוא עובדה מוכרת.
באופן אירוני, שעתם היפה של זכייני ערוץ 2, מבחינת נתוני צפייה, לא מיתרגמת להכנסות מפרסום. בימים כתיקונם, נתוני צפייה כאלה היו ממלאים את כיסיהן של הזכייניות בממון רב. אלא שהימים אינם ימי שגרה, והזכייניות צופות בעיניים כלות בשיעורי הצפייה מאמירים רק כדי לשמוע בבוקר ממשרדי הפרסום כי המחיר על הפרסום ייוותר קבוע, ללא קשר לנתוני הרייטינג.
באופן אירוני (2), נתוני הרייטינג המסחררים האלה הם עדות חריפה לעומק המשבר הכלכלי שבו שרוי מעמד הביניים בישראל, ובאותה נשימה, תזכורת כואבת לזכייניות הערוץ המסחרי החזק כי ישראל היא מדינה שבה אפילו כל הסימנים להצלחה עלולים ללמד על אסון בפתח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם