ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הוויכוח על מי הנהיג את מרד גטו ורשה לא נרגע

במהלך כנס בקיבוץ יד מרדכי, שנקרא על שם גיבור המרד בנאצים, נערך עימות בין נציגי הארגונים הלוחמים בגטו למי מגיעה הוקרה ההיסטורית

כמעט שבעים שנה לאחר שהוכרע מרד גטו ורשה ב-16 במאי 1943, הוויכוח ההיסטורי לגבי מי הניף את נס המרד ולמי מגיע הקרדיט על מה שהפך לסמל הגבורה היהודית בשואה עדיין נמשך במלוא עוזו. בסוף השבוע נערך בקיבוץ יד מרדכי, הקרוי על שם מפקד המרד מרדכי אנילביץ', עימות בין נציגי הארגונים הלוחמים בגטו כשכל צד טוען כי לו מגיעה ההוקרה ההיסטורית.

בעימות, שהתקיים לרגל יום השואה הבינלאומי, טען שר הביטחון לשעבר, פרופ' משה ארנס, מחבר הספר "דגלים מעל הגטו", כי את עיקר נטל הלחימה נשאו לוחמים שהיו חברי בית"ר ופעלו במסגרת ארגון אצ"י (ארגון צבאי יהודי) אך חלקם במרד קופח.

לעומתו טענה עליזה ויטיס-שומרון, ניצולת גטו ורשה וקשרית בארגון אי"ל (ארגון יהודי לוחם), תחת פיקודו של מרדכי אנילביץ', כי ארגונה, שרבים מחבריו היו אנשי השומר הצעיר, הוא זה שהוביל את המרד וזכאי לכל הקרדיט ההיסטורי.

"לוחמי אצ"י הם אלו שהניפו דגלים מעל הגטו אבל כל זה נעלם מההיסטוריה. התנהל קרב מרכזי שנוהל על ידי בית"ר במשך ארבעה ימים בכיכר מורנובסקי בוורשה, כדי להוריד את דגלי הכחוללבן שהונפו על הגג. הדגל נהיה לסמל של המרד, אבל לא נשאר מי שיספר את הסיפור של בית"ר, כי כל המנהיגים נהרגו", אמר ארנס. לדבריו, "הממסד הישראלי קידש את פעילות תנועת השומר הצעיר ולא היה מסוגל להודות במעורבות של בית"ר (אצ"י) בלוחמה".

עליזה ויטיס-שומרון, ניצולת שואה, חברת ה"שומר הצעיר" בגטו ורשה, הייתה בגיל 14 כשהצטרפה לאנילביץ', שימשה קשרית בארגון אי"ל וחילקה כרוזים לתושבי הגטו. היא הוצאה מהגטו כיומיים לפני פרוץ המרד משום שהייתה צעירה מכדי להילחם.

"מרדכי אנילביץ' אמר לנו: "אסור לכם לקבל את המציאות. כל מי שמשלים עם המציאות בגטו יהפוך לעבד, וזה מה שהגרמנים רוצים. אנחנו חייבים למרוד", היא אמרה במהלך הכנס. "באותה התקופה לא שמעתי כלל על אצ"י".

לדבריה , "הלוחמים כעסו על אצ"י כי אחרי יומיים של לחימה הם כבר עברו במנהרה לצד הארי. לעומתם לוחמי אי"ל, בפיקודו של אנילביץ', לא עזבו את הגטו ולא תכננו לברוח. הם ידעו שהם

נלחמים שם כדי למות. מכל הגדוד שלי אף אחד לא נשאר בחיים."

פרופ' ארנס ענה לה: "כולם היו גיבורים שידעו שהם נלחמים כדי למות. זה לא נכון להגיד שהאצ"י עזבו אחרי יומיים. הקרב נמשך ארבעה ימים".

ההיסטוריונית ד"ר רות בראודה ניסתה להכריע במחלוקת: "לפני המרד היו שיחות בין האצ"י לאי"ל לגבי איחוד. אנשי האי"ל היו חברי תנועת נוער, אנשי חינוך, והארגון היה פוליטי יותר, בניגוד לאצ"י שהיה ארגון צבאי. משום כך לא היה אפשרי להילחם יחד, ולא היה שיתוף פעולה במהלך המרד". לדבריה , "עשו עוול לאצ"י בכך שלא הזכירו אותם. הדיון על מי עשה יותר הוא פוליטי, ולא דיון היסטורי. אין זאת שאלה חשובה מי נלחם יותר ".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...