לוויין נאס"א גילה חלקיקים "חוצניים" מחוץ למערכת השמש

מדענים הודיעו כי הזיהוי הראשון של ארבעה סוגי אטומים שונים מסייע להבנת ההיסטוריה של מערכת השמש והתפתחות החומר ביקום

nrg מעריב | 1/2/2012 8:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדעני סוכנות החלל האמריקאית נאס"א הכריזו אמש (ג') כי לוויין מחקר הצליח לזהות בפעם הראשונה אטומים בין כוכביים שנמצאים מחוץ למערכת השמש שאמורים לסייע להבנת התפתחותה של הגלקסיה שלנו.

הלוויין IBEX, שמטרתו היא למפות את הגבול בין מערכת השמש לבין החלל הבין כוכבי שמעבר לה, גילה ארבעה סוגים שונים של אטומים – מימן, חמצן, ניאון והליום – אשר הגיעו מהחלל החיצון עד להליוספרה, "הבועה" שמגנה על מערכת השמש מפני הקרינה הגלקטית.
 
סרטון נאס"א שמתאר את הגילויים החדשים. צילום מאתר נאס"א ביוטיוב

בסדרת מחקרים שפורסמו בגיליון החדש של כתב העת אסטרופיזיקל ג'ורנל, ציינו צוותי המחקר הבינלאומיים כי המדידות הראשונות שביצע IBEX הצליחו לקבוע את היחס בין החמצן והניאון בגלקסיה. על פי הממצאים, יש 74 אטומי חמצן על כל 20 אטומי ניאון ברוח הבין כוכבית שמעבר להליוספרה, בעוד שבתוך מערכת השמש יש 111 אטומי חמצן על כל 20 אטומי ניאון.

"החלקיקים החוצניים האלה הם רכיבים חשובים ביותר וצריך לדעת עליהם באופן כמותי כי הם אבני הבנייה של כוכבים, כוכבי לכת, אנשים", אמר דיוויד מקומס, החוקר הראשי של IBEX במכון המחקר הדרום מערבי בסן אנטוניו. "גילינו את הפאזל הזה: החומר שמחוץ למערכת השמש שלנו לא נראה כמו החומר שבפנים. נראה שהוא לוקה במחסור בחמצן בהשוואה לניאון".

מקומס ציין כי הנתונים מלמדים כי יש אפשרות שמערכת השמש התפתחה באזור נפרד ועשיר יותר בחמצן בגלקסיה מאשר המקום שבו היא שוכנת כרגע". אפשרות נוספת היא שיש חמצן "שכלוא" בתוך גרגרי אבק בין כוכביים או גבישי קרח בין כוכביים ועל כן אינו יכול לנוע בחופשיות ברחבי החלל.

על פי החוקרים, התוצאות מספקות הבנה להתפתחות החומר ביקום. בעוד שהמפץ הגדול יצר תחילה את המימן וההליום, התפוצצויות כוכבים (סופרנובה) הן שגרמו להפצת הרכיבים הכבדים יותר של חמצן וניאון ברחבי הגלקסיה. כעת יוכלו המדענים למפות את השינויים של שביל החלב לאורך זמן.

החוקרים גם זיהו כי החלקיקים הנייטרליים נכנסים לתוך ההליוספרה במהירות של 83,685 קמ"ש, כ-11,200 קמ"ש פחות ממה שסברו קודם לכן, וכי הם נכנסים במיקום שונה מההערכות הקודמות.



"עם המהירות הנמוכה הזו, הכוחות המגנטיים החיצוניים גורמים להליוספרה להפוך ליותר מעוותת", אמר מקומס. "במקום להיות מעוצבת כמו קליע שנע דרך האוויר, ההליוספרה הופכת לשטוחה יותר, כמו כדור ים שנלחץ כשמישהו יושב עליו".

IBEX, ששוגר באוקטובר 2008, משתייך לסדרת הלוויינים הקטנים והחסכוניים של נאס"א. "מדובר במשימה קטנה והיא בנויה בהשקעה מתונה", אמרה ברברה ג'יילס, מנהלת יחידת ההליו פיזיקה בנאס"א. "עם זאת, ההישגים המדעיים היו מרשימים והם עדות למה שניתן להשיג כאשר אנחנו נותנים למדענים את החופש ליזום".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים