חיבוק דב: ערן לוי מגיע לבית"ר
למרות החיבור המבעבע בין קבוצת המיואשים מירושלים והמדופרס מאור עקיבא, בית"ר עשויה להתגלות כתיקון של ערן לוי. עוד נספר על שש השעות הללו באוסטרליה. ואוהדי הפועל? אין מצב, הם?
משפטים שעולים לי בראש כשאני חושב על ערן לוי. ערן לוי מעצבן. ערן לוי גאון. ערן לוי יודע לעשות עם הכדור דברים מעוררי השראה כמו שחקן ביליארד מקצועי. חיתוכים, זוויות, דיוק על המילימטר. ערן לוי שמן מדי. גם אני שמן מדי. אבל אני לא משחק כדורגל.
אני לא פסיכולוג, אבל לערן לוי כנראה יש יצר הרס עצמי. מצד שני, ישבתי לידו
ערן לוי מורד. בזמנו הייתי כרוך אחר מורדים כמוהו. כשאתה צעיר, הילדים הרעים של הדשא - גאונים בעלי יצר הרס עצמי מפותח, נתפסים בתודעה כמלהיבים יותר מהילדים הטובים. הנראטיב שלהם מעניין, עסיס אסור, הצצה לתוך התהום הגדולה של הנפש.
ככל שאני מתבגר, גם כאדם, גם ככותב, התפיסה משתנה. ראיתי לא מעט שחקנים שנולדו כהבטחות ענק ונכנעו לתשוקות אסורות, לחולשות אנושיות. כמה מתסכל. איך אפשר לבזבז כישרון אדיר כזה? הרי כל אחד מאיתנו חושב על עצמו בסיטואציה דומה, מלהטט עם הכדור, איך אפשר לזרוק את זה?
תארו לעצמכם את מוצארט מנגן בפיאנובר של זונות ברחוב הירקון. זה מה שערן לוי עולל לעצמו. במקום לשחק בקבוצה גדולה באירופה, הוא מחפש את עצמו בבית וגן.
ורבאק, אני לא חוטא בסופרלטיבים מוגזמים. ערן לוי יכול היה להיות היורש של אייל ברקוביץ'. פסים מתוחכמים, מסירות על עיוור, ראיית משחק פנוראמית. לוי משחק כדורגל מחוץ לשבלונה, מעבר לצפוי. אלא שבניגוד לברקוביץ' שהיה ספורטאי אמיתי, לוי עושה הכול כדי להצדיק את המוניטין הבעייתי שיצר.
קחו לדוגמה ערן אחר. ערן זהבי, שחקן הקלאץ' הטוב ביותר בעשור. זהבי לא מבריק כלוי, לא יצירתי כמוהו, לא אחראי למהלכי כדורגל מפעימים מבחינה אסתטית (למעט שער המספרת), אבל ערן זהבי עבד קשה על המגרש, שום מאמץ לא היה זר לו. זהבי שחקן מחונן לא בגלל הכישרון הטמון בו, אלא משום שזהבי סוחט 200 אחוז מהיכולת הבסיסית שלו. לכן זהבי באיטליה, ולוי, ספק אם יסיים את העונה בבית"ר.
במדריך השלם למטייל בקוטב, מצאתי כי הדרך הטובה ביותר להימלט מדב היא באמצעות הסרת הבגדים שכבה אחר שכבה. את הבגדים
זו המקבילה הקפואה לחיבור המבעבע בין קבוצת המיואשים עלי אדמות מירושלים והמדופרס המקועקע מאור עקיבא. שידוך שעל פניו נראה כמתכון ידוע מראש לאסון, בפרט שחבריו לקבוצה, כבר הצהירו בריש גלי שאינם מעוניינים בו. אולי כדאי להסתייע במתמטיקה, שהרי מינוס ומינוס נותן פלוס. הלוואי שבית"ר תהיה התיקון של ערן לוי. הלוואי שההבטחה הגדולה לא תסתיים שוב בשברון לב. נטל ההוכחה, עליך ערן.
02
דו קרב בצהרי היום. שש שעות ערך גמר הגראנד סלאם הארוך בהיסטוריה ונדמה שהכל כבר נאמר. היו מי שהשוו את נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נאדאל לגלדיאטורים.
הרשו לי להסתייג. הגלדיאטורים היו חלק ממערכת דורסנית, אלימה ומתועבת. בידור אכזרי וקטלני להמונים. במאבקם היה ייאוש הרואי, הם נלחמו על חייהם מכורח, לא מתוך תשוקה ספורטיבית. ג'וקוביץ ונאדאל הזינו את הרוח האנושית לא באלימות מדממת, אלא בחומר תבערה שונה לחלוטין, השראה לעתיד.
כשצפיתי במשחק, נדמה היה לי שהקרב הגדול בהיסטוריית הטניס מתכתב עם האפוסים הגדולים בהיסטוריה. עם המיתולוגיה היוונית, כמו נלקח מכתבי הומרוס. יצורים על אנושיים, בני אלים, נפילים בקרב גדול מהחיים.
אכילס נלחם בהקטור מול חומות טרויה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, יעקב אבינו נלחם עם המלאך במעבר יבוק עד עלות השחר. מול עינינו נולדה מיתולוגיה, ימים יבואו בהם נספר על שש השעות הללו, כמו עלי נגד פרייז'ר, האדם נגד קצה גבול יכולתו. ואיזה הבדל ממי אפסיים בהם אנו משתכשכים בספורט שלנו.
03
רימון עשן הושלך לביתו של אלי טביב. יחצ"נו אמיר דן האשים את אוהדי הפועל, ואלו בתגובה נעלבו והתקוממו על האשמה המופרכת לטענתם.
אני מסכים איתם. הרי לא יכול להיות שאוהדי הפועל השליכו רימון. אין מצב הרי שאוהדי הפועל השליכו בובה בדמות בנו של אובארוב. אין אפשרות שאוהדי הפועל השחיתו את קבר הורי רון חולדאי והשליכו חזיז על שמעון גרשון, רימון על אדהם שביטה, ורימון לקינוח על אוהדי מכבי בדרבי נוער.
נראה לכם שאוהדי הפועל שרו שירים בגנות אהובה תומר ז"ל ושירי שואה. השתגעתם? הרי אלו האוהדים הטובים בארץ. אני בטוח שלאוהדי בית"ר יש יד במעל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם