אובמה ומדיניות החוץ האמריקאית

בן לאדן חוסל, החיילים חזרו מעיראק ואמריקה ידעה במי לתמוך במהלך המהפכות בעולם הערבי. בן טיין מסכם את ניצחונותיו של נשיא ארה"ב

בן טיין | 2/2/2012 14:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מדיניות חוץ לא תקבע את זהות המנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב. השנה, אולי יותר מבכל מערכת בחירות קודמת, תהיה זו הכלכלה שתעמוד בראש מעיניו של המצביע האמריקאי. אולם, אין זה אומר שלמדיניות חוץ אין כל משמעות בתהליך הבחירה משום שהנשיא האמריקאי הוא גם ראש הצבא של המדינה ולכן עליו להוכיח שהוא בעל תכונות מתאימות להנהיג את המעצמה הצבאית הגדולה בעולם.

עד עתה סיפק תהליך הפריימריז של הרפובליקנים בעיקר רגעים קומיים רבים בכל הקשור לנושאי חוץ וגרר שורה של הצהרות פופוליסטיות וחסרות כל אחיזה במציאות מצדם של המועמדים. ברם, לקראת נובמבר, משייבחר מועמדם לנשיאות (כנראה מיט רומני) ישתנה גם מהותו של דיון זה ורמתו תעלה כך שחוזקותיו וחולשותיו של אובמה יבחנו בזכוכית מגדלת. לכן, מעניין לבדוק מהם הצלחותיו העיקריות וגם כישלונותיו הבולטים של אובמה בשלוש השנים האחרונות וכיצד הם ישפיעו על סיכוייו להיבחר לכהונה שנייה.

ההצלחה הגדולה ביותר של ברק אובמה היא כמובן לכידתו והריגתו של אוסמה בין-לאדן. העובדה שמירב המאמצים והכספים הושקעו במהלך כהונתו של ג'ורג' בוש אינם חשובים כמו השורה התחתונה והיא שאובמה הוא זה שהשלים את המשימה.

ההצלחה השנייה החשובה היא קיום ההבטחה מפברואר 2009 לסיים את המלחמה בעיראק עד סוף שנת 2011. שתי הצלחות אלה הן פוליטיות במהותן ובחודשים הקרובים אנחנו צפויים לשמוע עליהן שוב ושוב מפיו של אובמה כפי שעשה בנאום "מצב האומה" בשבוע שעבר.

הצלחה נוספת, אך פחות משמעותית מבחינה פנים-פוליטית בארה"ב, היא תמיכתו של אובמה בצד הנכון של המהפכות בעולם הערבי לאחר שזיהה שהאינטרס האמריקאי באזור יישמר טוב יותר אם יתייצב לצד המפגינים שדרשו וקיבלו שינוי.

בנושא הגרעין האיראני הצליח אובמה לגייס תמיכה אירופאית להטלתן של הסנקציות החונקות ביותר על הכלכלה האיראנית, שיפר את היחסים עם אירופה והגביר את מעורבות ארה"ב באסיה על מנת לצמצם את כוחה של סין.  
יש גם כישלונות

כישלונו הגדול ביותר של אובמה התבטא בנאיביות שלו ובחוסר ניסיונו בתחילת דרכו כנשיא. אובמה הכריז עם כניסתו לתפקיד שמטרתו להושיט יד לעולם המוסלמי ולשפר את מעמדה של ארה"ב שנפגע קשות בזמן נשיאותו של בוש.

עד מהרה גילה אובמה שהעולם מתייחס לגישה פייסנית זו במידה רבה של ציניות ומזהה אותה דווקא כחולשה. כתוצאה מכך, האיראנים התעלמו ממנו, הסעודים סירבו לעזור לו גם לאחר שקד בפני המלך וישראלים רבים רואים בו נשיא עוין.

לזכותו של אובמה יאמר שאחרי זמן מה הבין טעותו ושינה גישה, אך הרפובליקנים צפויים להזכיר זאת פעם אחר פעם, במיוחד על רקע המשך תוכנית הגרעין האיראנית וסירובו להתערב במהומות

שפרצו באיראן ביוני 2009. כישלון נוסף הוא התחפרותו במלחמה באפגניסטן שאותה ארה"ב לא תוכל לנצח וכן המדיניות הבעייתית והמזגזגת כלפי פקיסטן הגורמת לעלייה במתיחות בין שתי המדינות.

מהזוית הישראלית, הכישלון הגדול של אובמה הוא חוסר יכולתו להחיות את תהליך השלום עם הפלסטינים, בייחוד לאור הציפיות הרבות שעורר כשנכנס לתפקידו, אך לכך תהיה השפעה מינורית על סיכוייו להיבחר שנית.

הנזק הפוליטי המשמעותי בהקשר שלנו עלול להיגרם לו דווקא בגלל עוינותם של הישראלים ויחסיו העכורים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אין ספק שהרפובליקנים לא יתנו ליהודים לשכוח עובדות מצערות אלה.  



בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן טיין

צילום: .

עבד בבית הנבחרים האמריקאי וייעץ בעבר למדלן אולברייט ודניס רוס. מייסד פורום הצעירים הישראלי לסוגיות גלובליות.

לכל הטורים של בן טיין

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים