הליכוד: נתניהו ניצח, פייגלין הכה שורשים
התמיכה הגבוהה בנתניהו מסמלת את מנהיגותו בליכוד. יחד עם זאת, פייגלין ותומכיו הצליחו להפוך מנטע זר לעץ ששורשיו בז'בוטינסקי ובבגין
בעצם אין צורך להמתין לבחירות. זה קורה כבר כעת, כל הזמן. חברי הכנסת החדשים בליכוד זיהו מזמן את קבוצת הכוח המאורגנת והחזקה מימינם, והם פועלים בהתאם. כך שמי שחיפש בחודשים האחרונים את הסיבות לשלל הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ששטפו את הכנסת, איימו לייבש את עמותות השמאל, לנשל מכוחו את בית המשפט העליון ולקבוע את הרכבו לטובתם, מצא השבוע - בהצבעה הגדולה לפייגלין - חלק מהתשובות לכך.
פייגלין זכה בכמעט רבע מהקולות בהתמודדות מול ראש ממשלה מכהן המצוי בשיאו. אף שרק כמחצית מאלה שהצביעו פייגלין הם פקודיו הישירים, אי אפשר להתעלם מכך שגם האלפים האחרים שהעניקו לו את קולם נמנים עם קבוצות ימניות מאורגנות שצמחו ביהודה ושומרון.
אלה התפקדו בשנתיים האחרונות לליכוד, ולנגד עיניהם מטרה אחת: לוודא שנבחרי מפלגת השלטון לא יתנו יד לפגיעה באינטרס ההתיישבותי. את שורשי ההתפקדות הזו ניתן למצוא בשבר המנהיגותי העמוק שחוו המתנחלים לאחר ההתנתקות. השבר הזה הוביל אותם למסקנה, שעליהם להפוך לכוח עוצמתי בתוך הליכוד ולפעול מתוכו. השבוע התברר המהלך כמוצלח. תוצאת הבחירות בליכוד מצביעה על התבססות הימין העמוק בקרב מתפקדי המפלגה ועלייתו לכדי כוח משפיע, המטיל מוראו על השרים וחברי הכנסת.

פייגלין הוא רק אחד ממנהיגיו, ולא צריך להפריז בכוחו. בדיוק כשם שלא צריך להפריז בטענת אנשי נתניהו, שלפיה חלק לא מבוטל מההצבעה לפייגלין הייתה הצבעת מחאה כלפי ראש הממשלה משלל סיבות, החל מהכוונה לפנות את מגרון וכלה בעליית מחירי הדלק ששר האוצר יובל שטייניץ התעקש לבצע בליל הפריימריז.
אחד השרים שסייר בקלפי בדרום תל אביב ידע לספר שנתקל במצביע לפייגלין, שהסביר לו שעשה זאת במחאה על ייקור הדלק. זה נכון, הייתה הצבעת מחאה, אבל הנוקמים והמוחים והמחרימים בבית שמש הסתכמו בכמה מאות. המסה הקריטית של ההצבעה לפייגלין הייתה ימנית, מאורגנת ומהודקת.
לקבוצה הזו תהיה השפעה על עיצובה של רשימת הליכוד לכנסת הבאה. היא תהיה סחורה חמה ומשובחת בדילים הגדולים. גם שרים המקורבים לנתניהו לא יוכלו להתעלם ממנה, וחלקם כבר עשו עמה בעבר דילים. אלה אינן חדשות טובות לשרים שהפכו לשנואי נפשו של הימין, כמו דן מרידור ומיקי איתן.
לעומתם, פייגלין,
אף שהיה צפוי, ניצחונו העצום של נתניהו, שסיים את ההתמודדות בכמעט 80 אחוזי תמיכה, כמו השכן מובארק בימיו המפוארים, מסמל את מנהיגותו הבלתי מעורערת בליכוד, את חוזקו ושליטתו בשריו.
הישגו השבוע מוכיח שהפגין חוכמה פוליטית כשהקדים את הפריימריז לראשות הליכוד לפני כחודשיים וחצי. נתניהו קיבל ביום שלישי מנדט מחודש, חסך מעצמו כאב ראש לפני בחירות וחיסן את עצמו מפני סחטנות פנים מפלגתית וקואליציונית. הוא מקסם כמובן את עוצמתו העכשוויות בסקרים, כי מי יודע מה יהיה מחר. מהלך פוליטי מושלם.

לכן מפליא היה להיווכח ביום הפריימריז עד כמה התיאורים הללו של עוצמה וכוח ושליטה אינם עולים בקנה אחד עם דמותו הלחוצה וההיסטרית של ראש הממשלה, שהתרוצץ בין ירושלים, תל אביב לבאר שבע כאחרון העסקנים, בניסיון להוציא את המתפקדים מבתיהם, ונלחם על כל קול.
שיא הלחץ ניכר בנתניהו בשעות אחר הצהריים. אלה שהיו בסביבתו מעידים על כך שהוא נבהל ממש מאחוזי ההצבעה הנמוכים, מהיום החורפי ומחוסר העניין בהתמודדות שהוא עצמו טרח להרדים, וריחף בדמיונו הפרוע אל מחוזות הקיצון, של ניצחון דחוק על פייגלין. לתחושות הללו לא היה, כמובן, כל קשר עם המציאות, שאמנם לא הייתה אופטימלית אבל גם לא קטסטרופלית. וכך, פעילים שלא שמעו מנתניהו מאז הבחירות האחרונות זכו לקבל ממנו שיחות אישיות בהולות.

נתניהו שוחח באותו היום אישית עם עשרות פעילים. הוא עשה זאת תוך כדי תנועה, כמו שהוא אוהב, מתוך המכונית. מתדלק את עצמו בלחץ שהוא עצמו יצר, בפרנויה. אחר הצהריים הגיח למסיבת עיתונאים מאולתרת בגני התערוכה, באולם שנשכר על ידי מטהו רק שעתיים קודם לכן בגחמה של רגע.
בערב, שלוש שעות לפני סגירת הקלפיות, הופיע בחוג בית בעומר כדי לקושש עוד כמה מצביעים. בלילה חזר ללשכתו בקריה בתל אביב והמשיך בהמרצה טלפונית של פעילים. כשסוף סוף עמד על הבמה בביתן 14 בגני התערוכה, השעה הייתה אחת אחר חצות. זה היה מחזה מעט הזוי. שרים וח"כים טרוטי עיניים ששיוועו לחזור הביתה, אחרי יום של התרוצצות בקלפיות, קיטרו בשקט, העלו על פניהם חיוך וניצבו כסטטיסטים לצדו, לתמונת ניצחון ידועה מראש, כי ככה הוא רצה אותם.
מרגע שנבחר נתניהו, צצו ועלו במערכת הפוליטית - גם בעידודו - הערכות, ספינים וידיעות על הקדמת הבחירות. כעבור יום נלחץ גם מזה, וביקש מאנשיו להרגיע את הספין. אבל לנתניהו אין על מה להלין.
הוא בעצמו הוציא מהבקבוק את שד הקדמת הבחירות בעצם הקדמת הפריימריז לראשות הליכוד. אחר כך הוא הפריח בלוני ניסוי לחלל המערכת הפוליטית, שרמזו על תוכניתו להקדים את הבחירות. תחילה ליוני ועכשיו לאוקטובר. אז מה הפלא שליברמן וש"ס מתכתשים מדי יום, מנערים מעליהם את אבק הקואליציה ומאווררים את דגלי הקמפיין הבא?
בשתי המפלגות הללו לא רוצים בחירות. גם בליכוד אף אחד אינו שש לפרק את החבילה. שלא לדבר על מפלגת האופוזיציה הראשית קדימה, שנמצאת בעיצומם של פריימריז שקורעים אותה לגזרים. לא משנה מי ייבחר, ציפי או שאול, שניהם יזדקקו לעוד כמה חודשים בתפקיד יו"ר האופוזיציה כדי להתארגן לבחירות.
השאלה היא, מדוע במצב שבו אף אחד מהשחקנים המשמעותיים על המגרש אינו רוצה בחירות, ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שאנחנו נמצאים בשנת בחירות?

מקורבים לראש הממשלה מספרים שלפני חודשיים וחצי, כשהודיע על הקדמת הבחירות לראשות הליכוד, הוא דיבר ברצינות על הקדמת הבחירות הכלליות ליוני. בינתיים יאיר לפיד נכנס למגרש, ולנתניהו כבר לא בוער. הוא רואה איך ראש ממשלת הפייסבוק - הכינוי החביב בסביבת נתניהו שניתן ללפיד - נשחק בסקרים ומאבד גובה בציבוריות, אז למה למהר בעניין הבחירות?
מאז החזיר את גלעד שליט הביתה, נתניהו שומר על יתרונו בסקרים, בפערים גדולים מכל מי שמסביבו. זהו מצב מתמשך שהפך אותו לבלתי מאוים. כי מה יכול לקרות? הוא ילך לבחירות וינצח שוב? השאלה היא אם נתניהו מסוגל להפתיע את שותפיו הבכירים, ליברמן וש"ס, ולכפות עליהם בחירות בניגוד לרצונם. זוהי סיטואציה נפיצה. הם יכולים לנקום בו אחרי הבחירות, ואם יש משהו שמבעית את נתניהו זה לאבד את שותפיו מימין.
ליברמן וש"ס לא מתכוונים להיות מופתעים. הם פועלים מתוך הנחה שנתניהו יכול להקדים את הבחירות בכל רגע נתון. המשמעות היא שהם כבר בתוך מערכת בחירות.
השבוע, כשניטש המאבק עם שר השיכון אריאל אטיאס (ש"ס) להכנסת קריטריון מיצוי ההשתכרות לזכאות לדיור מוזל, כפי שדרשו בישראל ביתנו, סיפרה לי חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, מזכ"לית ישראל ביתנו, את הסיפור על בתה הבכורה ומאבקה בקריטריונים של השר אטיאס.
הבת, רווקה בת 33, החליטה לפני שנתיים לקנות דירה במודיעין. היא הוציאה תעודת זכאות, נרשמה לפרויקט דיור מוזל של משרד השיכון ונכשלה שלוש פעמים. "עניין אותנו להבין למה", אומרת קירשנבאום, "הילדה שירתה בצבא והיא כלכלנית בכירה, שעובדת קשה. מדוע היא לא זכאית להטבה? כשבדקנו ראינו שמי שזכה בדירות האלו היו משפחות חרדיות. כששאלנו איך זה קורה, אמרו לי שהם קונים דירה במודיעין, משכירים אותה ושוכרים בקריית ספר".
"כתבתי מכתב לאטיאס וביקשתי לדעת מהם הקריטריונים של הזוכים במודיעין. הוא כתב לי שזה ותק בנישואים וילדים. שאלתי אותו איפה מקבל ביטוי השירות הצבאי, והבנתי שאין לזה ביטוי. זה היה לפני שנתיים. הבת לא קנתה דירה כי זה בלוף, היא לא עונה על הקריטריונים. היה איזה פקיד בבנק שהמליץ לה לנסות לקנות דירה באזורים מרוחקים מיישובים חרדים".
זה היה לפני שנתיים. בינתיים, אומרת קירשנבאום, הגיעו אלינו עוד ועוד צעירים עם אותה תלונה. בישראל ביתנו מתכוונים לחגוג על העניין הזה. בקרוב ישלחו צעירים למכרז לדיור מוזל, כדי להוכיח את הטענה, שאטיאס מייעד אותו לחרדים.
אם ליברמן היה צריך הוכחה שזה קלף מנצח, הוא קיבל אותה בשבוע שעבר, בסקר עומק שהוזמן על ידו והצביע על כך שבעיני הציבור הכללי בעיית הדיור שנייה בחשיבותה לענייני הביטחון. אגב, את הממצא הזה גילה גם איש העסקים אראל מרגלית, שיתמודד ברשימת העבודה. הוא הפיץ ברשת תוכנית לדיור בר השגה וגייס בכמה ימים 50 מתפקדים. ישראל ביתנו מבחינתה תציב בקרוב דוכני החתמה בערים הגדולות נגד הקריטריונים של אטיאס.
אטיאס בטוח שמדובר בדמגוגיה ובצביעות. רק השבוע הוא הכניס לקריטריונים נקודות זיכוי לשירות בצה"ל, ולשיטתו הכנסת כושר השתכרות לקריטריונים תפגע בחלשים ובזוגות צעירים שחלקם אינם עובדים, שישנם בכל המגזרים.
ובאשר לבת של פאינה? מגיל 35, אם עדיין תהיה רווקה, זכויותיה יהיו כשל זוג צעיר.

תקוות רבות תולה ציפי לבני בהצטרפותו של עמרי שרון אל מטה הפריימריז שלה.
שרון הבן נשלף השבוע מתהום הנשייה בקול תרועה רמה, והוצג ככוח משימה מיוחד שיעצור את הסחף בשטח לכיוון שאול מופז. שרון הבן הוא איש חביב, והמפלגה שייסד אביו יקרה ללבו, אבל הוא עדיין עבריין מורשע שריצה מאסר על עדות שקר כשהסתבך בעבירות על חוק מימון מפלגות. כשאנשי לבני מציגים אותו כעת כאחד הסמלים החשובים של קדימה, זה בעיקר מביך. לא בטוח שכך חשים המצביעים החופשיים של המפלגה, שאליהם מכוונת לבני.
גם קביעתם ששרון הוא בעל השפעה פנומנלית על פעילי קדימה שבאו מהליכוד, מוגזמת. בין השנים 2001 עד 2005 עמרי שרון היה האיש הכי חזק בליכוד. אבל הוא היה בנו של ראש הממשלה, וזה היה מקור הכוח. שרון הבן בחש במינויים, קירב והרחיק אנשים מעל אביו.
מאז עברו שנים. עמרי שרון רחוק מהשטח של קדימה, וכעת בוחשים בו כוחות חדשים. הליכודניקים רוחשים לו חיבה, זוכרים בערגה את אביו. לבני, שגילתה בשבועיים האחרונים את עוצמת השבר במחנה שלה, מנהלת קרב בלימה ונתלית בעמרי שרון כאילו היה שיקוי פלא.
שרון הבן שילם על מעשיו. אם הוא חש שעליו להציל את המפלגה שהקים אביו מידי מופז, חשוב שיפעל, אך הוא עשוי לגלות כבר בימים הקרובים, שמה שהיה סוגר בשיחת טלפון אחת בימים ההם, כבר לא כל כך פשוט בימים האלה.
