"בראש הוועדה לבחירת שופטים - נשיא העליון"
נשיאת העליון הפורשת דורית ביניש סיכמה את הקדנציה שלה והתייחסה להחלטותיה בעתיד: "לא עסוקה בתכנון, אבל אני עוד יכולה לעבוד"
כזכור, בג"ץ נמנע מביטול החוק כאשר ההכרעה נפלה על חודו של קול – קולו של השופט ניל הנדל שהחליף בהרכב המורחב את השופטת אילה פרוקצ'יה שלא הספיקה לכתוב את פסק דינה. "לא הייתי בטוחה עד הרגע האחרון איך התיק הזה יסתיים", אמרה ביניש בתשובה לטענות כאילו היה לה נוח להישאר בעמדת מיעוט התומכת בביטול החוק, ובכך לא תבער שוב המערכת הפוליטית.
"לא הכל זה קונספירציה נכלולית. אני לא חוששת להביע עמדות, אבוי אם נעסוק בחישובים האלה. בכך נאבד את העצמאות והמעמד של בית המשפט. אני למעלה מ-40 שנה בתחום הציבורי ומעולם לא עשיתי חישוב כזה".
לדבריה, "יש מתח מובנה וטבעי בין שלוש הרשויות, בכל שיטות המשפט המוכרות לנו. הוא אכן טבעי עד גבול מסוים. המתח חורג כשהוא פוגע במערכת השיפוטית. ראיתי חשיבות רבה בשמירה על המערכת מפני הניסיונות להחליש אותה. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על הביטחון והעצמאות של המערכת. המערכת אינה גורם שמסכן את המשילות, כפי שטוענים גורמים פוליטיים, זה תפקיד בית המשפט".
עוד אמרה כי לנשיא העליון מייחסים יותר כוח משיש לו באמת, וכי הטענה שהנשיא יכול לקבוע הכל, לרבות תוצאות פסק דין, היא "מיתולוגיה לא ממשית".
לדבריה, "אנו ערים לכך שבית המשפט הוא מוסד משפיע ויש מי שהדבר אינו נראה לו. יש גם בוודאי רצון להשפיע עליו ועל הרכבו, אבל זה רצון לא לגיטימי. זה רצון פוליטי אופייני והוא חלק מהדבר הטבעי. אני לא חושבת שהצליחו בכך. אף פעם לא ידענו ולא שאלנו, אפילו בינינו החברים (השופטים), מי מצביע למי. כל אחד יכול לנחש מה שהוא רוצה. כיום בעליון יש הרכב מקצועי מאוזן של שופטים שמייצגים דיסציפלינות שונות".
ביניש התייחסה ליחסיה עם שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, ועם קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן. "היחסים עם השר קורקטיים מאוד ויש עניינים שאנו צריכים לעבוד עליהם במשותף. בנאומי בים המלח לא היו לי ציפיות מהשר (שיתייצב להגנת מערכת המשפט) ואני לא שופטת אותו. גם עם פרידמן הגעתי בשעתו להסכמות, לא הכל הולך רק בניצוצות. אז נכון שלא צריך להגזים, אני לא מתגעגעת לפרידמן ולא היתה פה אידיליה".
ביניש הפתיעה כשאמרה כי לדעתה נשיא
על הירידה באמון הציבור בבתי המשפט אמרה הנשיאה הפורשת, כי לדעתה אין מדובר בירידה כה דרסטית כפי שמציגים אותה, וכי זו חלק מתופעת ההתפכחות החברתית מעידן התמימות ששרר בעבר הרחוק. עם זאת, הוסיפה, "ישנו גם מסע מכוון לפגוע בבית המשפט, מסע הדה-לגיטימציה בוודאי משפיע על אנשים שקוראים את הדברים. יש עלונים בבתי הכנסת שנדהמתי מהם, כיצד אנשים הרשו לעצמם לכתוב כך ולהפיץ את הדברים. יש כאלו המאמינים לדברים".
האווירה הציבורית הזו, אמרה ביניש, אף מערערת את ביטחון השופטים. "באווירה הזו שופטים בהחלט חשופים לאיומים. יש הסתה מסוימת. הביטחון האישי של השופטים מטריד אותי מאוד, הם לא מוגנים". נושא נוסף שטורד עד מאוד את מנוחתה הוא החינוך. "החינוך לאזרחות ולערכי דמוקרטיה הוא הדבר הכי חשוב. האם נעשה מספיק בחינוך לערכי דמוקרטיה? זה אחד הנושאים שהכי מטרידים אותי".
ביניש סקרה את השינויים הניהוליים שהנהיגה, שחלקם טרם נתנו את פירותיהם כיוון שהם חלק מתהליך. ואולם, "אנחנו לא עובדים בבית חרושת, הייעול אינו חזות הכל", אמרה.
בסיכום כהונתה אמרה ביניש כי אין פסק דין שכתבה והיא מצטערת עליו, וכי אינה יודעת עדיין מה תעשה החל מהחודש הבא. "סיימתי את תפקידי. אני לא רוצה תפקידים כמו מבקר המדינה. אני לא עסוקה בתכנון העתיד, למרות שאני מרגישה יכולת להמשיך לעבוד", אמרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם