מחבקי היערות החדשים: תאגידי ענק
נסטלה, וולט דיסני ובריטיש איירוייס הן שלוש מתוך 87 חברות שהחליטו לדווח כיצד פעילותן משפיעות על היערות. האם הן התחילו לחבב עצים? הן בעיקר דואגות למאזן הכלכלי. על הדרך המערכת האקולוגית מרוויחה. עסק ירוק לט"ו בשבט
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
נסטלה היא אחת מ-360 חברות גדולות אליהן פונה ה-FFD ומבקש לדווח על ההשפעות שלהן על מצב היערות בעולם, או במילים אחרות על טביעת הרגל היערית שלהן. אם לפני עשר או אפילו חמש שנים בקשה שכזו היתה נזרקת לפח האשפה בלי לחשוב יותר מדי, היום המצב שונה וחברות מסכימות לשתף פעולה, למדוד את ההשפעות שלהן, לדווח עליהן ולמצוא בסופו של דבר כיצד להקטין אותן. הן עושות זאת לא בהכרח מאהבה גדולה לעצים, אלא בעיקר מתוך דאגה לשורה התחתונה ולעתיד שלהן. מה הקשר בין היערות והשורה התחתונה? על כך ועל הזן החדש של מחבקי העצים התאגידיים בכתבה הבאה. עסק ירוק.

הרעיון של פנייה לחברות בבקשה שידווחו על טביעת הרגל שלהן אינו חדש כמובן. מי שהמציא ושכלל את השיטה הוא ה-Carbon Disclosure Project - CDP - שפונה לאלפי חברות גדולות בעולם ומבקש מהן בשנים האחרונות לענות על שאלון ארוך לגבי טביעת הרגל הפחמנית שלהן. ה-CDP עושה זאת כשהוא מגובה במאות משקיעים מוסדיים שמנהלים נכסים בשווי טריליונים רבים של דולרים וזוכה להצלחה רבה – לדוגמה, בשנה האחרונה, 339 מהחברות הנכללות במדד ה-S&P 500 דיווחו לפרויקט. במקביל, החל ה-CDP להוציא לחברות שאלונים לגבי השימושים שלהם במים והשנה פרסם את דוח המים השני שלו.
ה-FFD עובד במתכונת דומה ופונה לחברות לא רק בשם עצמו, אלא גם בשמם של 70 משקיעים ומוסדות פיננסיים שמנהלים נכסים בהיקף של יותר משבעה טריליון דולר. המשקיעים הללו, גם הם אינם אינם
"הגנה על יערות הינה פשוט אחת הדרכים הטובות והאפקטיביות ביותר לענות על שאלות שמטרידות משקיעים, חברות ואת החברה כולה ככל שאנחנו מסתגלים לעולם שמוגבל במשאבים שלו. איך נוכל להקטין את סיכוני שינויי האקלים לחברות ולקהילות? איך נוכל להבטיח מים נקיים בשרשרות האספקה ובבתים? איך נוכל להגן על מגוון המינים ולספק מקורות עתידיים של תרופות ומוצרים אחרים? מדידת טביעת הרגל היערית הינה צעד חשוב להגנת השירותים של מערכות אקולוגיות", הסביר בנת' פרימן מחברת ההשקעות Calvert, אחד מ-70 המשקיעים התומכים ב-FFD.
ההכרה הגוברת והולכת של משקיעים מוסדיים בחשיבות ההגנה על מערכות אקולוגיות והשרותים שהן מספקים אינה מפתיעה לקוראי המדור, במיוחד למי שקרא על הכנס האחרון שנערך באו"ם בנושא. עם זאת, מעניין לראות איך ההכרה הזו שעד לא מזמן תורגמה רק לשאלות לגבי פליטות גזי חממה ושימושי מים, הולכת צעד קדימה ומתחילה להסתכל על השימוש ביערות. הצעד הזה הוא בסופו של דבר טבעי כי כל המערכות קשורות זו בזו וליערות יש תפקיד מרכזי גם בהשגת יעדים וטיפול בנושאי פליטות גזי חממה ומים. אולם זהו רק חלק אחד מהתמונה הגדולה.
המטרה שלנו, מסבירים ב-FFD, היא להקטין את בירוא היערות בעולם. הסיבות לכך רבות ומגוונות, החל מהעובדה ש-1.4 מיליארד אנשים שחיים במדינות מפותחות תלויים כלכלית ביערות הללו, דרך העובדה שמחצית ממגוון המינים בעולם מצוי ביערות וכלה בשירותים השונים שיערות מספקים לנו בתחומי האנרגיה, מזון, מים, בריאות וכו', ואשר ההפסד השנתי מאובדנם כתוצאה מבירוא היערות מוערך בכ-2-5 מיליארד דולר.
במשך שנים רבות הבעיה היתה שדוח הרווח והפסד הזה, הכולל את אובדן הנכסים הטבעיים של הכדור, היה לא יותר מתרגיל אריתמטי שעניין בעיקר אקולוגים ואנשי סביבה. היום אנחנו רואים שינוי תפיסתי, כאשר לחברות רבות נופל האסימון בנושא והן מתחילות להסתכל על משאבי טבע במונחים של סיכון והזדמנויות. מי שרוצה הוכחה נוספת, יקבל אותה בדמות 87 החברות שנענו לאתגר שהציבה בפניהן FFD והשיבו על השאלונים שנשלחו אליהן לגבי טביעת הרגל היערית שלהן.
357 החברות שאליהן נשלחו השאלונים התבקשנו לדווח על טביעת הרגל שלהן, בהתבסס על החשיפה שלהן בפעילות הישירה, בשרשרת הייצור או בפעילות הלקוחות שלהן, לחמישה שימושים מרכזיים – סויה, שמן דקל, מוצרי בקר, דלקים ביולוגים ומוצרי עץ. השאלון שעליו הן התבקשו לענות הינו באורך של 22 עמודים וכולל כמעט כל אספקט אפשרי של טביעת הרגל היערית שלהן, כולל רמת הסיכון שהן חשופות אליו כתוצאה מבירוא יערות, תקנים שהן עובדות לפיהם, שקיפות של שרשרת הייצור שלהן, זיהוי סיכונים והזדמניות, ניהול שיפורים באספקת חומרי גלם וכו'.
השאלון הזה מאד מפורט (אם כי הוא עדיין הרבה פחות תובעני מהשאלון של ה-CDP) ואמור לתת לחברות המשתתפות תמונת מצב מפורטת לגבי האינטרקציה שלהן עם יערות וההשפעות של האינטרקציה הזו עליהן. המידע שנשלח אינו עובר תהליך אימות של צד שלישי לבינתיים, אבל FFD מציינים שחברה שתיתפס במתן מידע מוטעה מסכנת את המוניטין שלה והם מקווים שהאיום הזה הינו מספק בכדי להבטיח אספקת מידע איכותי מהחברות. ככלל, השאלון אינו אמור להיות סוף התהליך מבחינת החברות, אלא רק תחילתו – FFD מקווים ליצור תהליכי עבודה עם החברות על מנת לעזור להן להקטין את טביעת הרגל העירית שלהן.
כאמור, 87 חברות מילאו השנה את השאלונים, 11 אחוזים יותר מאשר בשנה שעברה. השנה נוספו כמה חברות גדולות משמעותיות שמדווחות לראשונה כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, וולט דיסני וטסקו הבריטית. בין החברות שמסרבות לענות, שהן כאמור עדיין הרוב, אפשר למצוא חברות שמתגאות בפעילות ירוקה משמעותית כמו קוקה קולה, סטארבקס ומקדונלדס. למרבה ההפתעה, גם מספר חברות שהן ירוקות במיוחד כמו פטגוניה, Stonyfield Farms ו-Whole Foods סרבו לענות על השאלון.
החברות שכן ענו על השאלון מגיעות ממגוון גדול של מגזרים, החל ממזון וקמעונאות וכלה בתיירות ואנרגיה. בכל אחד מהמגזרים הללו צויינו לשבח החברות שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר וביניהן אפשר למצוא את מרקס אנד ספנסר (קמעונאות), בריטיש איירוייס (תיירות), יונילבר ונסטלה (מזון) וקימברלי-קלארק (טיפוח אישי ומוצרים לבית).
אם נחזור לרגע לנסטלה, לדוגמה, הרי שהחברה מסבירה שההשפעות העיקריות שלה על היערות מגיעות מסחורות חקלאיות והחברה מחויבת לעבוד אך ורק עם ספקים שעובדים באופן אחראי בכל הקשור לאספקת חומרי גלם שמקורם ביערות. נסטלה מאמינה, כך כותבת החברה, כי הפעילות שלה עם הספקים תשפר את הקיימות של חומרי הגלם שלה ותיצור ערך משותף לאורך כל שרשרת הייצור שלה, החל מהקהילות המקומיות באזורי היערות וכלה בצרכנים.
כשעוברים על דיווחי החברות רואים שורה שלמה של סיבות מדוע היערות הפכו לנושא חשוב עבורן. נייק, לדוגמה, מסבירה כי זה תוצר של התעניינות גוברת של הצרכנים של החברה ולחצים גוברים מצד בעלי עניין שונים לגבי האריזות שהיא עושה בהן שימוש, כמו גם הצורך להבטיח אספקה בת קיימא של חומרי גלם כמו עור. חברות אחרות מדווחות על הצורך בשמירה על יציבות המחירים של חומרי גלם שלהם שמביאים אותן להגדיל את רמת הקיימות של שרשרת האספקה.
הדוח של FFD הוא שיעור מאלף בדרך שבה תופסות היום חברות את היערות ואת הצורך לשמר אותם ולדאוג שהם יישארו איתנו עוד הרבה שנים בכדי להבטיח לא רק את יציבות המערכות האקולוגיות ואת עתיד הכדור, אלא גם את עתידן של החברות. התפיסה הזו הינה כמובן אינטרסנטית לחלוטין, אבל מה שחשוב זו העובדה שמחבקי העצים התאגידיים הללו עוזרים לשמור על היערות ולהקטין את קצב החיסול שלהן. זו לפחות המטרה – אבל, הפעם, כאשר השורה התחתונה על כף המאזניים, ולא סתם טובת הכדור, יש סיכוי טוב מתמיד שנראה אותה מושגת בעתיד הקרוב.
