דרג האחריות
המבקר הטיל אחריות אישית והחליט ולדרוש מסקנות מראשי הפירמידה, לכן החליט לעצב נורמה חדשה "מיוחדת" בדמות דרגת ביניים
הוועדות הבחינו בין אחריות זו לאחריות אישית המתייחסת למעשה או למחדל של השר עצמו ולחובתו להפעיל שיקול דעת סביר. ועדת אגרנט, שחקרה את מחדל מלחמת יום הכיפורים, הטילה אחריות אישית רק על הדרג הצבאי ופטרה מאחריות את הדרג המדיני. אבל גם זה עשה את שלו: זמן קצר לאחר פרסום דוח הביניים של הוועדה התפטרו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין בעקבות
לחץ ציבורי כבד.
לינדנשטראוס הגיע למסקנה שבין האחריות האישית למיניסטריאלית קיים חלל שיש למלא. כחלק ממדיניותו להטיל אחריות אישית ולדרוש מסקנות אישיות מראשי הפירמידה, החליט לעצב נורמה חדשה בדמות דרגת ביניים של "אחריות מיוחדת".
מכל מקום, לכל סוגי האחריות הללו נודעת משמעות פוליטית-ציבורית ולא משפטית. עם זאת, בעידן שבו נורמות ציבוריות ומשפטיות מתערבבות אלו באלו, לאחריות הציבורית עשויה להיות גם משמעות משפטית: המשפחות השכולות צפויות לעתור לבג"ץ נגד סירובם של ישי ושטייניץ להתפטר. בג"ץ עשוי לקבוע שהחלטת ראש הממשלה לא להעבירם מתפקידם עקב אחריותם למחדלים חורגת ממתחם הסבירות. בהרכב בג"ץ הנוכחי קשה לראות את בג"ץ פוסק פסיקה כזו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם