יש תקווה לשי אגסי
המכונית החשמלית של בטר פלייס בשלבי תאוצה, אבל בעתיד (הרחוק יחסית) היא תוכיח את עצמה. אין סיבה להרים ידיים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
שי אגסי בהדגמת ההטענה של הסוללה המתחלפת צילום: איי-פי
ביצועי הרכב אינם מרשימים, וחולשתו העיקרית היא בטווח הנסיעה הקצר שהסוללה מעניקה: כ-150 ק"מ בתנאים אידאליים, והטווח יורד בנסיעה בעומסים גבוהים. לאגסי יש תשובה: בכוונתו לפזר ברחבי המדינה תחנות להחלפת הסוללה.
אבל אין בכך די: המכונית מתוצרת רנו היא עדיין מכונית כבדה ואטית הנזקקת לעתים קרובות מדי להחלפת סוללה, וספק רב אם מתאימה לטיול משפחתי רב עומס לחרמון.
להתאים מחדש
לאגסי קל היה יותר לשווק את המצאתו אם היה העולם נקלע למחסור חריף בנפט. הוא בטוח שהמשבר בוא יבוא, ואז יתגלה הצורך האמיתי במיזם של בטר פלייס. אך מחירי הדלק יציבים יחסית והכדאיות של המיזם שנויה במחלוקת.
אבל לאגסי אין סיבה להרים ידיים ולוותר על החזון העיקרי של בטר פלייס: כלי הרכב הם הגורם העיקרי לזיהום בערים הגדולות ויש לעשות כל מאמץ לסלקם מהמרכזים העירוניים. רכב חשמלי, פרטי וציבורי, הוא פתרון חיוני וניתן ליישום
במרחב העירוני, והצורך בו עולה דווקא כאשר מחירי הבנזין יציבים או נמוכים.
אין סיבה שלא נעבור בתוך שנים ספורות לתחבורה ציבורית חשמלית ונסלק מרחובות הערים את האוטובוסים שפליטת המזהמים שלהם מחייבת את הורדתם מהכביש. לאחר שתוקם מערכת תחבורה ציבורית יעילה ובלתי מזהמת ניתן יהיה לסגור את מרכזי הערים לרכב מזהם. אגסי אינו חייב לקפל את בטר פלייס. יש להניח שיידע להתאים את פעילותה למציאות שונה מזו שחזה לפני 5 שנים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם