סנקציות על איראן: הודו
מנצלת את ההזדמנות
ארה"ב ואירופה מגבירות את הלחץ אך בניו דלהי מתכוונים להדק את יחסי המסחר. "אין סתירה בין היחסים עם טהרן לבין ההתנגדות לנשק גרעיני"

בניגוד ליפנים, למשל, שהבטיחו לעשות מאמצים, ההודים הבהירו בשלב מוקדם שאין להם כל כוונה להצטרף לסנקציות ושהם מחויבים אך ורק לסנקציות שקבע האו"ם. אולם נראה שההודים לא רק שאינם מוכנים לשתף פעולה, אלא אף החליטו להצטרף לסינים ולנצל את הסנקציות לתועלתם.
שר המסחר ההודי ראהול קהולר הבהיר בשבוע שעבר שארצו מתכוונת לנצל את הסנקציות שהמערב הטיל על איראן כדי להדק את יחסי הסחר עם משטר האייתוללות, ושבכוונתו לצאת בקרוב בראש משלחת גדולה לטהרן. "אם אירופה וארצות הברית רוצות לעצור את הסחר עם איראן, מדוע שנצטרך להיגרר אחריהן?", צוטט השר בניו דלהי. "למה שלא ננצל את ההזדמנות?".
חרף הזעם במערב, להודים סיבות רבות ומוצדקות לא להצטרף לסנקציות החדשות. התת-יבשת עקפה את סין לא מכבר כיבואנית הנפט הגדולה של איראן, כשאיראן היא ספקית הנפט השנייה שלה אחרי סעודיה ואחראית על 11 אחוז מתצרוכת הנפט שלה.
נוסף על כך, בהיעדר מעבר יבשתי דרך פקיסטן היריבה ועקב היחסים המתוחים עם סין, זקוקה הודו לאיראן כדי להגיע לאפגניסטן ולמרכז אסיה. כמו כן, יחסים טובים עם איראן ודאי אינם מזיקים לשמירה על השקט בקרב עשרות מיליוני השיעים שחיים בהודו.
ולאינטרסים
כשם שהודו טוענת שהיא יכולה להפריד בין החברות שלה עם ישראל לבין התמיכה האוטומטית שהיא מעניקה לפלסטינים בכל פורום בינלאומי, כך הודו הבהירה בשבוע שעבר לארצות הברית כי אינה רואה סתירה בין יחסיה עם טהרן ליחסיה עם המערב ולהתנגדותה להפצת נשק גרעיני.
לא בטוח שהמנטליות הזאת משרתת את האינטרס ההודי, לפחות בסוגיה האיראנית. הודו היא אמנם מדינה גדולה וחזקה מספיק כדי שתוכל להרשות לעצמה חיכוכים עם המעצמות סביב שורה של נושאים, אבל דומה שבסוגיה הזו האמריקאים והאירופאים לא מתכוונים לאפשר לה להמשיך ליהנות מכל העולמות.
אף שהיא מייצאת לאיראן בעיקר מצרכי מזון בסיסיים כמו אורז ולא מדברת כרגע על הגדלת יבוא הנפט, האמריקאים זועמים על עצם הרחבת הסחר דווקא בעיתוי כה רגיש.
"למשטר האיראני היסטוריה ארוכה של רמייה בתחום העסקי, ואנחנו מזהירים מפני עשיית עסקים שעלולה לגרור סנקציות או להיות מנוצלת לרעה על ידי המשטר", שלח בשבוע שעבר דובר מחלקת המדינה בוושינגטון מסר מאיים.
להודים, שמבקשים להפוך למעצמה גלובלית, יש בהחלט מה להפסיד אם ייתפסו כשחקנים אופורטוניסטים ולא מהימנים. וזה בדיוק מה שהאמריקאים והאירופאים מנסים, בקושי רב, להבהיר להם.