ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

וינשטיין: המודל שהציע לדור לא מחדש דבר

היועץ המשפטי הציג את המודל ליחידת הביקורת על הפרקליטות שאימץ, והסביר שהצעת פרקליט המדינה מותירה את המצב כפי שהיה

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום דיון סוער במתווה שגיבש היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לגוף ביקורת על הפרקליטות. וינשטיין הציג את המתווה בו בחר אך ספג ביקורת מחברי הכנסת על כך שהגוף יבצע בעיקר ביקורת מערכתית ולא יוסמך לברר תלונות של הציבור על התנהלות פרקליטים.

"אתם לא מאמינים ברעיון של קיום קשר ישיר עם הציבור", אמר לו יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און (קדימה). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורית קורן, התגוננה ואמרה כי כל חברי צוות ההיגוי לא ראו צורך בגוף נוסף שיברר תלונות ציבור וכי כשיתעוררו סימני שאלה בין מכוח תלונות הציבור או הערות בית המשפט על התנהלות פרקליט, היועץ יוכל להעביר זאת לגוף הביקורת.

"האם כך תרגיעו את הזעקה הציבורית?", הקשה בר-און בזעם. "האם תגידו לציבור 'סליחה, אתם לא יכולים להתלונן ותכתבו ליועץ המשפטי שיחליט אם להעביר את התלונה ליחידת הביקורת? אי אפשר לקנות את אמון הציבור אם תאמרו לו שהוא לא שחקן במשחק הזה".

וינשטיין העריך שבתוך כחודשיים יוכל להציג הצעה מגובשת ומפורטת, אך בר-און סירב לדחייה כה ארוכה והורה לכנס את הוועדה באמצע חודש מארס.

וינשטיין אמר בדיון כי המודל שהציע פרקליט המדינה משה לדור לגוף ביקורת על הפרקליטות, אינו מחדש דבר ביחס למצב כיום. "מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש. אין בהצעה שום רבותא ולכן היא נדחתה על ידי". הוא ציין כי עליו לשוחח עם מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, בנוגע להכפפת התביעה המשטרתית לביקורתה של יחידת הביקורת.

פרקליט המדינה לדור אמר כי אינו מתווכח עם המתווה שנבחר, הגם שתמך במתווה של הקמת מחלקה במשרד מבקר המדינה. "בכל אחד מהמתווים יש יתרונות וגם חולשות. המודל שהצענו מבוסס על אמון מלא במבקר המדינה והוא יכול אולי לשדרג את היכולות המקצועיות במשרד הזה כדי שהביקורת תהיה עוד יותר אפקטיבית".

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, תקף את היועץ המשפטי וינשטיין על שלא מצא לנכון להתייעץ עימו ולשמוע את דעתו. "לא היה אף דיון שאליו הזמנתם אותי או את אנשי משרדי כדי להביע דעה לגבי שני המודלים ואני מביע השתוממות על כך", אמר. הוא הוסיף שהוא תומך במודל הראשון ומסכים לו. היו"ר בר-און הבהיר לו ש"זה מאוחר מדי, היועץ בחר במודל השני וכעת דנים רק בו".

שר המשפטים, יעקב נאמן, הביע צער על כך שנדרשו כמעט שלוש שנים מאז עורר את הנושא, כדי להביא לטיוטת הצעה להקמת גוף הביקורת.

ח"כ אורי אריאל, שיזם הצעת חוק פרטית להקמת נציב תלונות ציבור על הפרקליטות, מתח ביקורת על שוינשטיין לא נקב בלוח זמנים ועל כך שמבקר הפרקליטות לא יברר תלונות ציבור. "אתם לא מקדמים את אמון הציבור, אתם מרחיקים אותו כשאתם מדירים את הציבור מהיכולת להתלונן", אמר לוינשטיין וללדור. "אם לא יהיו תשובות מניחות את הדעת, נצטרך להביא את החוק לפתחה של הכנסת ולא בטוח שתאהבו אותו".

אריאל הוסיף כי "הניסיון של הפרקליטות להרחיק את הציבור אינו צודק ואינו שקוף וידידותי לסביבה ואם אתם בטוחים בניהול הטוב של המערכת, אתם צריכים להסכים".

יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, עו"ד בועז גולדברג, אמר כי משתתפי הדיון אינם מכירים את העובדות ואת ההשלכות של הצעד על 960 הפרקליטים שבשטח. "מה שמוצע פה הוא הרסני ביותר וזו הסיבה שבאף מדינה דמוקרטית אין את היצור הזה", אמר גולדברג.

"לפרקליט עלולים כעת להיות שיקולים נוספים בבואו להחליט אם להגיש כתב אישום. הוא עלול לחשוש מעבריין סדרתי למשל שימלא את התיק בתלונות שייבדקו עוד שנה. אין לו סיכוי להתקדם כי ועדת המכרזים תראה את כמות התלונות", הוסיף.

לדבריו, הארגון אינו מתנגד לגוף ביקורת, שכן "ביקורת טובה ונכונה תיטול את העוקץ מהטענות נגד הפרקליטות". ואולם, "אם תצרו מערכת לחצים על הפרקליטים זה לא ישרת את הציבור. אתם מסתכלים בפריזמה צרה של אולי 50 תיקים בעשור האחרון שעשו רעש. בשנה החולפת הפרקליטות טיפלה ב-23 אלף תיקים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...