תבוסה עם מסר: חולון חזרה למציאות
גם אם מכבי תזכה בדאבל וגם אם חולון תסיים את העונה ללא הישג ממשי, הסגנון שלה הוא ההישג האמיתי שלה וגם המסר שלה: ככה אמורים לשחק כדורסל בישראל, ככה שיחקו אותו פעם
מורן רוט מנסה לפלס דרך בין בלו וסופו. חסרי פחד צילום: דני מרון
קוראים לו חוסר פחד. בניגוד למרבית הקבוצות בארץ, שדוגלות בכדורסל פסיבי ונסוג, חולון עולה כדי לטרוף, עם ההשתטחויות של מורן רוט ושלומי הרוש, המרפקים של שון דניאל והאינטנסיביות של כל השאר.
זה בדיוק מה שחולון עשתה גם מול מכבי. בניגוד למקובל במשחקים מכריעים ביד אליהו, היא לא ניסתה להאט את הקצב, פשוט כי כדורסל איטי אינו מצוי בארסנל שלה. היא רצה, השתוללה וגררה גם את מכבי לפרקים למשחק חסר שליטה, רווי בזריקות קשות, במיוחד של קית' לנגפורד.
רק שככל שהערב התקדם התברר שהאיום של חולון לא היה יותר מפאטה מורגנה. הרוטציה שלה קצרה באופן כמעט לא סביר ומונה שבעה שחקנים וחצי, שארבעה מהם בילו יותר מ30- דקות על המגרש.
רוט ולואיס המותשים, שלא מורגלים באגרסיביות ההגנתית שבה נתקלו, איבדו ביחד 12 כדורים, ומכבי טיילה במחצית השנייה לדאנקים קלילים. גם בהגנה, הלחץ וההשתטחויות של חולון לא היו יותר מפירוטכניקה שלא הצליחה לחפות על היעדר המסה מאחור.
שלא במפתיע, במכבי הצטיינו השחקנים שמתקשים מול הפיזיות של צמרת היורוליג, סמית' ואליהו. שניהם נהנו לפתע ממרחב נשימה מול יריבה נמוכה. במבט לאחור, הניסיון של שמיר להגיע ליד אליהו ולקרוא תיגר על מכבי בכלי נשק כל-כך פרימיטיביים, בלי הברקות ושפנים, נראה כמעט חצוף. אלא שבנוף של הכדורסל הישראלי זהו דווקא שינוי מרענן.
במשך שנים סובל הענף מאינפלציה
של הגנות מתוחכמות וטקטיקות מתקדמות, שלא נהוגות כמעט באף מדינה ביבשת. גם אם מכבי תזכה בדאבל וגם אם חולון תסיים את העונה ללא הישג ממשי, הסגנון שלה הוא ההישג האמיתי שלה וגם המסר שלה: ככה אמורים לשחק כדורסל בישראל, ככה שיחקו אותו פעם.
נכון, זהו סגנון שיכול להוביל לתבוסה בחצי גמר הגביע, אבל המפסידה לפחות יודעת שהשאירה כל טיפת זיעה על המגרש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם