איוולת הפריימריז
הוועדה המסדרת זכורה לרע. עושים לה עוול. זו לא השיטה הטובה ביותר, אבל לעומת הפריימריז זו שיטה פחות רעה
בבחירות כלליות לכנסת משתתפים כל אלה שרוצים להשפיע. ככל שאחוזי ההצבעה גבוהים יותר, התוצאה דמוקרטית יותר. בפריימריז הסיפור שונה. יש מיעוט קטן של מתפקדים שיש להם הזדהות עם הקו הפוליטי. רוב האחרים הם "עובדי קבלן," כלומר מצביעים לפי הוראת קבלני קולות, שזוכים להשפעה מוגזמת על הפוליטיקה. הם פועלים מאחורי הקלעים. הם לא השיקוף של הדמוקרטיה המפלגתית, אלא העיוות שלה.
נתניהו מצביע בפריימריז, עדיפה כבר ועדה מסדרת צילום: פלאש 90
במצב הנוכחי אין שום קשר בין מצביעים בפועל לבין מתפקדים. ביישובים מסוימים, בעיקר ביהודה ושומרון, מספר המתפקדים לליכוד גדול ממספר המצביעים. ביישובים אחרים, בתוך הקו הירוק, מפלגת העבודה זכתה לנפילות דומות. יותר מתפקדים ממצביעים. ישנם תיקונים שהוכנסו למשל לחוקת הליכוד. התיקונים שיפרו את המצב. הם לא הצליחו לחסום את האבסורדים העיקריים. קבלני הקולות עדיין פועלים. ועדי עובדים חזקים עדיין שולטים. הצורך בהון עתק כדי להגיע לעשרות אלפי מצביעים נותר בעינו.
אפשר להניח שכל תיקון יגלה עיוותים חדשים. זה לא אומר שצריך לוותר על השינויים. הם הכרח, כדי למנוע לפחות חלק מפגעי הפריימריז. כך למשל צריך לבצע התאמה בין הצבעה בפועל לבין הייצוג בגוף הבוחר. כל יישוב או מחוז יזכה לייצוג בגוף הבוחר (לשכה, מרכז, ועידה) באופן יחסי לגודלו האמיתי בבחירות. וכך, אם אשדוד העניקה לקדימה יותר מצביעים מהרצליה, הייצוג של אשדוד בכל הגופים יהיה גדול יותר; וגם אם קבלני הקולות בהרצליה פקדו עשרת אלפים חברים ובאשדוד רק אלף, הכוח של אשדוד בגוף הבוחר עדיין יהיה גדול יותר.
יש עוד שיטה מהפכנית. אפשר להצמיד את הפריימריז לבחירות הכלליות. באותו יום בחירות רק מי שמצביע למפלגה מסוימת יהיה רשאי להצביע בטופס נוסף על דירוג המועמדים לכנסת מתוך רשימה, ארצית ומחוזית, שנקבעה על ידי אחד מגופי המפלגה - מרכז או ועידה. כך כל מצביעי המפלגה, ולא קבלני קולות שמגייסים מתפקדים, הם אלה שיכריעו את הרכב הרשימה.
פה ושם, כשהנושא עלה בפאנלים שבהם השתתפו בכירי המפלגות הגדולות, הם התנועעו בחוסר נוחיות בכיסאות שלהם. הם מקבלי ההחלטות. המצב הקיים נוח להם. יש להם כבר קבלני קולות משלהם. כך שכל שינוי עלול לפגוע בשליטה שכבר השיגו.
ויש עוד בעיה עם פעילות פוליטית. בעשורים האחרונים הפכה המילה "פוליטיקאי" למילת גנאי. קצת באשמת הנבחרים, קצת באשמת תקשורת רודפת מדי וקצת באשמת משפטנים שתרמו להורדת הערך של נבחרי
ציבור. גם הכנסת עצמה, באווילותה, העבירה חוק שמונע מפעילי מפלגה להתמודד באופן שווה על תפקידים ציבוריים. הרי אם אנחנו בעד אכפתיות, השתתפות ומעורבות, כראוי לחברה דמוקרטית, מדוע להעניש את האכפתניקים? כך ששומר נפשו מתרחק מחברות פוליטית. מי שנשארים שם, ומי שמתפקדים, הם אלה שממילא לא יוכלו להתמודד על תפקיד רציני. אז מה עשינו? הורדנו את רמת המתפקדים. לא ביום אחד. בתהליך.
הוועדה המסדרת זכורה לרע. עושים לה עוול. זו לא השיטה הטובה ביותר, אבל לעומת הפריימריז זו שיטה פחות רעה. שיטת הפריימריז הרחיקה חברי כנסת מעולים מקדימה, וגרמה לכניסתם של טיפוסים שוועדה מסדרת לא הייתה כוללת בשום רשימת מועמדים. כך שאין מנוס מתיקון רציני של שיטת הפריימריז. משום שללא שינוי, זקני השבט, על תקן ועדה מסדרת, עדיפים על קבלני קולות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם