לשוב לערכי היסוד של העיתונות
על העיתון המודפס לתת ביטוי לחומרים, לערכים ולתכנים שאינם קיימים במדיות חדשותיות אחרות. טור מיוחד במלאות 64 שנים למעריב
ארבעה עמודים כללה מהדורה זאת ושולבו בהם שלושה תצלומים. בחלוף עשור באוקטובר 1958, הכריז "מעריב" על תבנית חדשה בת 48 עמודים, שהודפסה במכונה החדישה ביותר בארץ. מאז חלפו עוד למעלה משלושה עשורים ומלחמות אחדות, והצבע חדר אל דפי היומונים בישראל. "מעריב" עבר לפורמט טבלואידי עם שפע צילומים וכותרות שחסכו במילים.
בתחילת המילניום השני לא שיערו עורכי העיתון, כעמיתיהם ברחבי תבל, שהמהפכה הטכנולוגית בתחום התקשורת תשנה סדרי עולם. העיתון המודפס עתיד היה להתמודד מול מדיות חדישות.
בינואר 1998 ערכתי עם אברהם תירוש את כרך העשור החמישי של כותרות "מעריב". בדברי ההקדמה שלנו, אפיינו את כותרות העיתון היומי בכך שהן לא התחשבו בהיבט ההיסטורי שלהן. בבואם לברור את הראוי להבלטה, נטו עורכי החדשות בעיתון להעדיף את האקטואלי. במבט לאחור אפשר להוסיף שהם העדיפו את האקטואלי עם נטייה לכיוון הסנסציוני. ועם זאת, לחוקרי ההיסטוריה יש הרבה חומר גלם ראוי למחקר בקרב המוצר העיתונאי המודפס והנגיש.
בחיי היום-יום מקיים העיתון המודפס יחסי גומלין עם הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט. אמנם הוא כבול למועד הדפסה, אך יש לו שהות לבדוק ולוודא עובדות-וגם יכולת להעניק לקוראיו מבט רחב ומעמיק יותר על ההתרחשויות.
דווקא חסרונותיו של העיתון הם שצריכים לסייע למוצר המודפס (גם אם יהיה בגרסת טאבלט) לשרוד ולמצוא מקום ראוי בזירת ספקי המידע. כדי לממש חיים ארוכים במקום שבו יש זרימה מיידית ורצופה של אינפורמציה, על העיתון המודפס להעניק לקוראיו מוצר ייחודי. על העיתון הזה לשוב לערכים בסיסיים של עיתונות. עליו לדאוג
לעיתונות שמור תפקיד על המגרש הדמוקרטי - הן כשלוח של הציבור בשם הזכות לקבל מידע, והן כבמה לדעות. עליה לעמוד באמות מידה הנגזרות מן הדין ומן האתיקה כדי להיות רשאית לממש תפקידה זה.
בעידן של ריבוי מדיות ועודף אינפורמציה שזורמת באינטרנט ללא הגבלה וללא מגבלות, צריכה העיתונות המודפסת לברור היטב את תוכנם ואיכותם של פרסומיה, כדי לשמר את מעמדה למימוש חובתה לשרת את האינטרס הציבורי.
העיתונות המודפסת מצויה על פרשת דרכים. מרבית השחקנים בזירה אינם יכולים להתעלם מן השיקול המסחרי, מפני שבכלכלת השוק הכלל "אינך מוכר, משמע אינך קיים" תופס בכל תחום. כאשר מונים את מרכיביהם של שיקולי העריכה, אנו מציינים את "החדש", "החשוב", "הבלעדי", " המעניין" ו"האישי" - וכל כלי תקשורת בוחר את המינון הנכון לו, תוך התחשבות בציפיות צרכניו.
"מעריב", כעיתונים אחרים, נאלץ להתמודד עם קשיים כלכליים המכבידים על יכולתו להגיש לקוראיו מוצר איכותי, שכמוהו רוצים חברי המערכת להפיק. עם זאת, אמינות, דיוק, הוגנות והקפדה על כבוד הזולת לצד עצמאות מערכתית והתייחסות שוויונית לכלל הזרמים הקונסטרוקטיביים בקרב הציבור בישראל, אינם דורשים תקציבים. אני רוצה להאמין כי עשיית עיתון לאור ערכים אלה תצליח לשמר את "מעריב" גם בשנים הבאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם