נעולים בריבוע הקסם: פרדוקס החוסך הישראלי
מניות ברוטב אג"ח קונצרניות, מתובלות בספקולציות במטבע חוץ, הן כנראה המנה העיקרית שתעלה על שולחנו של החוסך הישראלי
מה יעשה החוסך הישראלי? צילום: אי-אפ-פי
החיסכון הציבורי של אזרחים הוא עניין מרובע ופשוט. אזרחים מן השורה יכולים להשקיע את כספם, ישירות או דרך קרנות, באחת מ4- אפשרויות: נדל“ן, מניות, איגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב של חברות (קונצרניות). שליטת בנק ישראל בגובה הריבית שהוא מציע לקוני איגרות החוב הממשלתיות משמעה שלמדינה יש אפשרות לקבוע באופן שרירותי מה תהיה מידת האטרקטיביות לחוסך של השקעה באג“ח ממשלתיות. במילים אחרות, לבנק ישראל יש אפשרות ליצור בועת נדל“ן ומניות כרצונו באמצעות הורדת הריבית.
וזה בדיוק מה שבנק ישראל עשה החל בשנת .2008 הורדת הריבית של הבנק הקפיצה את שערי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות ביותר מ100%- בהשוואה לשפל של סוף .2008 המהומה הנדלנית היתה צפויה מראש, מדובר בשוק הנוטה למניה-דפרסיה, בין בועה צוהלת לדיכאון קליני.
התנפחות הבועה בשוק הנדל“ן הובילה את הממשלה ואת בנק ישראל להתערבות בדמות העלאה מסוימת בריבית ושלל צעדים לצמצום יכולתם של משקיעים קטנים לקבל אשראי מוזל. צעדים אלו, ובמיוחד קביעת תנאים מחמירים יותר לקבלת הלוואת משכנתה, הכניסו את שוק הנדל“ן הרותח להקפאה עמוקה.
הקפאה, אבל לא ירידות, שכן למשקיעים אין בעצם לאן ללכת. הריבית ירדה, כך שלא משתלם להשקיע באג“ח ממשלתיות; החמרת תנאי ההלוואה הובילה את הבנקים לסגור את ברז המשכנתאות. מניות ברוטב אג“ח קונצרניות, מתובלות בספקולציות במטבע חוץ, הן כנראה
המנה העיקרית שתעלה על שולחנו של החוסך הישראלי.
ריבוע הקסם של אפשרויות ההשקעה דוחף נוכח המיתון ההולך ומתגשם. זו תתברר כמנת עניים דלה ומדכדכת. החוסך הישראל מובל - בחוסר רצון, אך גם בחוסר ברירה - לשים את כספו על קרן הצבי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם