קרית שמונה יכולה לפרוץ בשיא
מנצ'סטר, כמו קרית שמונה, היא עיר אפורה שאין בה הרבה חוץ מכדורגל. אם בן שמעון יישאר לטווח ארוך, ההיסטוריה אולי תהיה גדולה הרבה יותר. ניסיון ההישרדות של הפועל פ"ת הוא לא פחות ממעשה גבורה
אף אחד לא יוכל למנוע את האליפות הזאת מקרית שמונה. לא 200 צופים במשחקי חוץ בפ"ת, לא מזג האוויר הסוער ואפילו לא ההתקוטטות הזאת שנבלמה בזמן בין רן בן שמעון לאיזי שרצקי. החדות והריכוז אתמול היו תשובה לכל מי שניסה להיבנות מהעימות המתוקשר.
קרית שמונה פשוט טובה מהפועל ת"א בדרגה אחת, ומשאר יריבותיה בשתי דרגות ומעלה. הערכה שלי? זה ייגמר ביותר מ-12 הפרש בסוף העונה, אולי 15 אפילו. פערי הכוחות אתמול היו עלבון למכבי פ"ת, שפעם היתה שם דבר לעמידה איתנה של קטנים מול גדולים.
פ"ת אולי תשרוד את העונה הזאת, אבל ההתנהלות שלה סתמית וחסרת תוחלת. הרצון של בן שמעון ללכת בסוף העונה, אחרי שישיג את האליפות הכי יוצאת דופן בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, מובן ולגיטימי. אבל במחשבה שנייה, ואחרי שיסתכל סביבו, רן יבין שהוא יכול לעשות עוד דבר מדהים בעונה הבאה - להשיג שם אליפות שנייה ברציפות, ואז לפרוש בשיא.
בעצם לא. להמשיך עוד עונה ואולי עוד אחת ואולי לבנות את מודל פרגוסון במנצ'סטר. גם מנצ'סטר, כמו קרית שמונה, היא עיר אפורה ומשעממת באנגליה. אין בה הרבה חוץ מכדורגל, והיא הפכה בזכות קבוצת הכדורגל שלה, לאחת הערים המדוברות והמתויירות בעולם.
הסיכוי שכל האתוס הזה יתגשם כאן אפסי, כי הקריה תתקשה מסיבות אובייקטיביות (מסורת, מרחק, קהל, תקשורת) לעזור
ניתוח קר של המצב מלמד שהאליפות הזאת, ואין כאן בוודאי רצון לגרוע מההישג, מתרחשת על רקע התפרקותו של הכדורגל הישראלי לגורמים. מקצועית, ניהולית ותדמיתית.
בעונה הבאה סביר להניח שמכבי חיפה תתעשת, תחזור לעניינים ותשוב למאבקי האליפות. אבל מלבד חיפה, לבן-שמעון לא צפויות סכנות גדולות במקומות אחרים. בית"ר ירושלים שוחררה בינתיים ממועדון ארבע הגדולות, והיא תילחם בשנים הקרובות על קיומה הפיזי.
מכבי ת"א של מיטש גולדהאר, תשע עונות בלי אליפות, תחזור ותבנה את עצמה מחדש עם צוות מקצועי אחר, סגל שחקנים שיתחלף בחלקו הגדול ותמשיך לזנב מאחורי הקריה וחיפה. הבלאגן הגדול צפוי בהפועל ת"א, שם אי הוודאות סביב התנהלותו של אלי טביב, תכתיב קרוב לוודאי שיתוק מקצועי וכישלון.
רוב שחקני הסגל יסיימו חוזה או יבקשו לעזוב, וטביב, שנהנה העונה עוד משרידי הקבוצה המפוארת שהיתה, יצטרך לגלות תכונות ניהוליות יוצאות דופן כדי להתאושש. בלי בעלים אחר ומאוזן בקנה מידה של גולדהאר, צפויה הפועל לעונות אפורות בשולי הצמרת.
חוץ מהסיפור הגדול במקום הראשון, הקבוצה השנייה שמרשימה באמת העונה, נמצאת עוד במקום האחרון. הפועל פ"ת עושה עונה מופרכת מבחינת הסיכוי לשרוד את הורדת תשע הנקודות שלה בתחילת העונה. אם תוסיפו אותן, פ"ת ממוקמת הבוקר במקום ה-12 - שלוש נקודות מעל הקו האדום.
למרות סיפור ההיחלצות המפורסם של אשדוד, שסגרה פיגור עשר נקודות בעידן אלישע לוי, ניסיון ההישרדות של פ"ת מאפיל עליו. הוא לא פחות ממעשה גבורה. תוסיפו חצי עונה בה שיחקה הקבוצה מחוץ לאיצטדיון הביתי שלה ("המושבה" נפתח באיחור), או מפרקים שניסו בתקופת ההפסדים לשחרר שחקנים ולצמצם עלויות - ותבינו מה המועדון הזה עובר.
לגילי לנדאו, איש עם כריזמה, מנהיגות ומקוריות, יש משקל מכריע בניסיון הלא יאומן הזה להישאר בעניינים עד סוף העונה. שבע נקודות מהמקום שנשארים בו ליגה, כשעדיין יש 33 נקודות לקחת, זה כבר משהו שאפשר להיאחז בו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם