הקפה ראשונה: יובל לטיסה של ג'ון גלן
ב-20 בפברואר 1962 הפך ג'ון גלן לאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ, הצעד שהוביל לנחיתה על הירח ולעידן המעבורות
בשעה 14:47 יצאה לדרך המשימה "מרקורי-אטלס 6", כאשר המשגר אטלס המריא ממרכז החלל בפלורידה כשהוא נושא את הקפסולה "פרנדשיפ-7" שבתוכה ישב גלן. במשך ארבע שעות, 55 דקות ו-23 שניות, הקיף גלן שלוש פעמים את כדור הארץ לפני שנכנס חזרה לאטמוספרה ונחת בהצלחה באוקיינוס האטלנטי.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה בן אנוש מגיע לחלל, כאשר במירוץ הנחשק ניצחה ברית המועצות עם טיסת הבכורה של יורי גגרין באפריל 1961. כחודש לאחר מכן היה אלן שפרד לאמריקאי הראשון בחלל על גבי "פרידום-7", אבל הוא לא הקיף את כדור הארץ כמו גגרין אלא ביצע טיסה תת מסלולית. טיסה דומה ביצע גאס גריסום בחללית "ליברטי בל-7" ביולי 1961. גלן היה למעשה האמריקאי הראשון שביצע הקפה של כדור הארץ.
גלן, שנולד באוהיו ביולי 1921, שירת בזרוע האוויר של הנחתים לפני שנבחר באפריל 1959 להיות אחד משבעת משתתפי פרויקט "מרקורי" של נאס"א שממנו יצאו האסטרונאוטים הראשונים של ארצות הברית. המטרות המוצהרות של התוכנית היו לבצע טיסה מאוישת סביב כדור הארץ, לחקור את יכולתו של האדם לתפקד בחלל ולהשיב בשלום את הטייס ואת רכב החלל.
חלליות המרקורי, שזכו לספרה 7 מתוך אמונה שכך יזכו למזל טוב, הגיעה לאורך של כ-3.5 מטרים בלבד וכללה בין השאר ידית שליטה וידית ביטול, לוחות בקרה, פריסקופ, אספקת חמצן ומים וחלון שממנו יכול היה האסטרונאוט להשקיף החוצה. חליפת הטיסה היה דגם של החליפות ששימשו את טייסי הצי שהותאם להתמודד עם הלחץ הגבוהה.
השיגור של גלן נדחה שוב ושוב עד התאריך המתוכנן ה-11. "הלבישו אותי רק ארבע פעמים, אבל פעמיים הייתי על רכב השיגור – פעם במשך שש שעות, מוכן ליציאה, ואז הם ביטלו בגלל מזג האוויר. בפעם השנייה זה היה בגלל הציוד", סיפר. "לכן, כאשר סוף סוף יצאתי, זה היה אחרי כמה חודשים של כן ולא, בעיה אחת אחרי השנייה. אני חושב שכאשר יצאנו לדרך, הייתה אנחת רווחה בגלל הסיקור התקשורתי והעניין העולמי".
במהלך ההקפה השנייה התעוררה דאגה במרכז הבקרה אחרי שהתברר כי מגן החום בבסיס הקפסולה ככל הנראה החל להשתחרר והדבר עלול להיות קריטי במהלך החזרה לתוך האטמוספרה. אנשי נאס"א אמרו לגלן שלא לנתק את המודול שהיה אמור לסייע בהאצה בתהליך החדירה כדי שלא לגרום להתפרקות מוחלטת של המגן. בסופו של דבר התברר כי מדובר באזעקת שווא וגלן שב בשלום.
גלן עזב את תוכנית החלל המאוישת של נאס"א בינואר 1964 ולא היה אחד האסטרונאוטים בפרויקט "אפולו" שהוביל לנחיתה על הירח. כעבור שנה הוא השתחרר מהנחתים בדרגת קולונל ועבר למגזר העסקי. בנובמבר 1974 נבחר גלן לסנאט האמריקאי מטעם אוהיו וכיהן עד ינואר 1999.
ב-29 באוקטובר 1998 רשם גלן רגע היסטורי נוסף כאשר הפך לאדם המבוגר ביותר שהמריא לחלל. הסנאטור בן ה-77 היה אחד מאנשי הצוות של מעבורת החלל דיסקברי ששהתה בחלל במשך תשעה ימים.
מאז חזרתו לכדור הארץ, ועל אף שעזב את נאס"א בשלב מוקדם יחסית, המשיך גלן לזכות במעמד של גיבור לאומי בארצות הברית ודיוקנו הופיע על בולים ושערי מגזינים. בנובמבר האחרון קיבל גלן, יחד עם האסטרונאוטים הראשונים על הירח, את מדליית הזהב של הקונגרס.
"אני חושב שמשך הזמן שבו אנשים מתעניינים במה שהייתה הטיסה הראשונה הוא די מפתיע", אמר גלן. "אנחנו רגילים בארץ הזו לדברים חדשים וניסיוניים, ואני חושב שהתרגלנו לזה. לכן זה קצת מפציע שתשומת הלב נמשכת גם עבור הטיסות המוקדמות האלה".
בשבוע האחרון משתתף גלן בסדרה של טקסים שמארגנת נאס"א לכבוד היובל לטיסה ההיסטורית. בראיונות עמו הוא מודה כי הוא מאוכזב מכך שבוטלה תוכנית מעבורות החלל אשר עלולה לגרום לארצות הברית לפגר אחרי מדינות אחרות.
וכיצד רואה גלן את המשך תוכנית החלל? בשיחה עם CNET, הוא ציין כי יש שני מסלולים מרכזיים: "הראשון הוא לראות כמה רחוק אנחנו יכולים לטוס, לנחות על מאדים או מקום אחר ולחזור. השני הוא להשתמש ביכולת החדשה של טיסה בחלל כדי לבצע מחקר בסיסי שעשוי לסייע לאנשים על כדור הארץ. כמו בתחנת החלל הבינלאומית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם