מה שנתניהו לא אמר
חדלנו כבר מזמן לצפות שמנהיגים נבחרים יכתיבו במעשיהם ובדבריהם אמות מידה ערכיות. הרבה יותר מעניינת אותנו הרכילות
ר', מה לעשות, היא הקורבן האמיתי של הפרשה כולה, והיא נפלה קורבן לדברים שמתרחשים מדי יום )ואף דברים חמורים יותר( במקומות עבודה רבים, ולעתים קרובות נגמרים בלא כלום. לא לכל אחת יש אנשים רבי עוצמה שמוכנים לקחת את הסיכון ולהפוך את סיפורה לתלונה של ממש )אף שהחוק מחייב לעשות זאת(. לא כל אחת עובדת במקום שבו העניין עולה לכותרות. וראש הממשלה, בלי להשפיל שלא לצורך את אשל שכבר נחבט מספיק, היה יכול לנצל את ההזדמנות הזו כדי לשלוח מסר תקיף וערכי על "פגיעה בפרטיות", על "צילום לא מקובל" (מכבסת מילים שצריך להיות יועץ משפטי לממשלה כדי להמציא אותה) ושאר סוגים של הטרדות.
אה, אתם אומרים, אל תהיה תמים. ראש הממשלה רק רוצה להרחיק מעצמו את העניין הזה במהירות, שמא מישהו ישאל איך זה קרה מתחת לאף שלו. נדמה לי שזו בעיה גדולה בהרבה מהמקרה הפרטי המביך למדי של מנהגי הצילום של אשל: חדלנו כבר מזמן לצפות שמנהיגים נבחרים יכתיבו במעשיהם ובדבריהם אמות מידה ערכיות. הרבה יותר מעניינת אותנו הרכילות, מה אומרת שרה ומה יהיה עכשיו עם הנדל והאוזר.
האחרון שדיבר על ערכים
אפשר לשים את האצבע על נקודת הזמן שבה זה קרה: היום שאחרי יצחק רבין, ראש הממשלה האחרון שעוד העז לדבר על ערכים. אחריו נעלם העניין תחת המחלוקות הפוליטיות והפילוג השבטי. ראשי הממשלה לא טרחו להפגין ערכים, לא בהתנהגותם האישית ולא באמירות שלהם. את מקומם תפס המבחן המשפטי: נתניהו עצמו, בכהונתו הראשונה, יצא בעור שיניו מפרשת בר און-חברון והכריז ש"האמת ניצחה"; ברק לא חשב שהוא חייב לנו דין וחשבון על העמותות; שרון לא מצמץ על האי היווני; אולמרט עומד היום לדין. איש מהם לא חשב שתפקידו גם להנחיל לנו ערכים. ולמען האמת, אנחנו לא ביקשנו.
הרבה אנשים חושבים על קברניט פוליטי במונחים של מנהל. המנהיגים עצמם טוענים שייטיבו לנהל את ענייני המדינה, וזה גם מה שאנחנו
קוראים בכל שני וחמישי: איך מתנהלת הלשכה של ראש הממשלה, כמה סכסוכים וקלקולים יש בממשלתו. גם זה תוצר של הבוז שלנו לתמימות: האמריקאים, שעושים כזה עניין משקר של נשיא, נראים לנו כמו מי שיכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס הזה.
אבל האמת היא הפוכה: ערכיות חשובה למי שמבקש להנהיג אותנו הרבה יותר מאינטליגנציה או כושר ניהול. מחאת הקיץ לא הייתה רק על יוקר המחיה או שוויון בנשיאה בנטל.
היא הייתה גם על אובדן הערך של החיים פה, שתמיד יהיו קשים ומלאי סיכונים יחסית למדינות מערביות אחרות. היא נבעה מהתחושה שאם המנהיגות אפילו לא מתאמצת לשדר לנו ערכים, אז כל אחד לעצמו. בנימין נתניהו, לפחות על פי התנהגותו, ממשיך כנראה לחשוב שכל סיפור הערכים הזה הוא מיותר.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם