אשת העציר המינהלי: "ישבות רעב עד מוות"
במשפחתו של חאדר עדנאן, השובת זה 65 יום נגד מעצרו ומאושפז בביה"ח, אומרים כי לא יחדל. "מכבים טלפונים כדי לא לקבל הודעה שמת"
היום צפוי בג"ץ לדון בעתירתו של עדנאן, המאושפז בבית החולים "זיו" בצפת עקב הידרדרות במצבו. עדנאן טוען כי צו המעצר המינהלי נגדו אינו חוקי ויש לשחררו. הוא דורש גם לחשוף בפניו את חוקר החקירה נגדו. הדיון היה אמור להתקיים ביום חמישי, אבל הוקדם בגלל מצבו.
הפרקליטות צפויה לטעון בתשובתה לבג"ץ שאין לשחרר את מוסא, שכן אם ישוחרר-הדבר יהפוך להרגל ולדוגמא עבור אסירים אחרים, שיבקשו בדרך זו להביא לשחרורם. האחריות למצבו של העציר, מסבירים בפרקליטות, מוטלת עליו וכי הוא שובת רעב מתוך כוונה שהדבר יביא לשחרורו.
בני משפחתו של מוסא צפויים לבקר אותו מחר בבית החולים, ובינתיים הם יושבים בביתם שבכפר עראבה, דרומית לג'נין, ועוקבים אחרי ההתפתחויות.
"העם היהודי לא יודע את האמת", אומר אביו, עדנאן. הממשלה שלכם מעוותת את המציאות". הוא משוכנע שמעצרו של בנו הוא חלק ממאמץ ישראלי לסכל את הפיוס הפנים-פלסטיני. "חאדר חבר בוועדת הפיוס של הפלגים. הממשלה בישראל לא רוצה שהפיוס יתבצע ולכן עצרה אותו".
ב-12 בדצמבר, בשתיים לפנות בוקר, נכנס כוח ישראלי לכפר. "החיילים הוציאו את בעלי מהשירותים ולקחו אותו", מספרת רנדה. כשנעצר הוא שקל 92 ק"ג. היום, אחרי יותר מחודשיים של שביתת רעב, הוא שוקל 62 ק"ג. זה מעט מאוד, במיוחד נוכח העובדה שגובהו 1.85 מטר.
מעצר מינהלי הוא צעד שנעשה בידי השלטון ולא בהוראת בית משפט, כאשר נגד העצור לא מוגש כתב אישום
שר הביטחון מוסמך להורות על מעצרו של אדם לתקופה של עד שישה חודשים, לצורך ביטחון המדינה או ביטחון הציבור. השר רשאי להאריך את המעצר לפרקי זמן נוספים של שישה חודשים בכל פעם, ולמעשה אדם יכול להיות נתון במעצר במשך שנים.
את העצור יש להביא תוך 48 שעות בפני נשיא בית משפט מחוזי, שמוסמך לאשר את המעצר, לבטלו או לקצרו. בדיון יכולה המדינה להציג, במעמד צד אחד, ראיות חסויות (לרוב בשל חשש לחשיפת מקורות ושיטות מודיעין) כדי להצדיק את המעצר.
תמונתו של חאדר נמצאת בכל מקום בסלון. רנדה, בחודש שישי להריונה, יושבת כשעל ברכיה שתי הבנות - מעאלי בת ארבע, וביסאן בת שנה וחצי. גם היא בטוחה שבעלה חף מכל פשע.
"טוענים שהוא מחבל אבל זה לא נכון", אומרת אשתו. "הוא בחיים לא עסק בפעולות צבאיות. הוא פועל רק במישור הפוליטי, פעיל באגודת הסטודנטים. אין להם כלום נגדו ולכן הוא במעצר מינהלי".
לאחרונה פנו גורמים פלסטיניים למופתי של "אל-אזהר" במצרים, שייח' אחמד אטייב, בבקשה שיפסוק בעניין שביתת הרעב שלו והוא אכן פסק שמה שעדנאן עושה לא מקובל הלכתית, שזה דומה להתאבדות.
"מי שהחליט לשבות רעב 65 ימים לא יפסיק בגלל פסק כזה או אחר", אומרת אשתו. סיפור שביתת הרעב מעורר עניין ציבורי ותקשורתי בגדה המערבית וברצועת עזה. בכל יום כמעט יש הפגנות למען עדנאן. גם מול בית החולים בצפת נערכו עצרות מחאה.
חברי כנסת ערבים ביקרו אותו בבית החולים, וגם הייצוג המשפטי לו הוא זוכה הוא בהתנדבות. יש לו שישה עורכי דין, ארבעה מהם ערבים, שניים יהודים. "הבעיה שלנו היא לא היהודים באשר היותם יהודים", אומרת רנדה. "אנחנו מעריכים את אלה שמזדהים איתנו".
בדוח שהוגש לבג"ץ בשבוע שעבר כתב רופא מארגון "רופאים לזכויות אדם" כי אחרי 70 ימים של שביתת רעב השובת לא ישרוד. במשפחתו מודעים לכך. "הוא ימשיך בשביתת הרעב עד שישתחרר", אומרת אשתו. "הוא אמר לי: אחרי יותר מחודשיים של שביתת רעב, אני אפסיק בלי להשיג את המטרה, את סיום המעצר המינהלי?".
בהכנת הידיעה השתתפו נועם שרביט, זוהר שחר לוי ואלי ברדנשטיין
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם