מתחילים לצאת מההלם
על פניו, החרדים מתכננים מאבק חדש נגד הגיוס. בעצם, גם הם כבר מבינים שהמצב הנוכחי אינו יכול להימשך והם מתחילים להתמודד איתו
על פניו, השבט אמר אתמול את דברו: ייהרג ובל יעבור, לא יקום ולא יהיה, אנחנו נמשיך ללמוד תורה ותחפשו אותנו בסיבוב. אבל כשקוראים את מה שנכתב בין השורות, כשמקשיבים למה שנאמר בין המילים, מבינים שגם החרדים מבינים שככה זה לא יכול להימשך. נכון, תמיד יבוא משה גפני עם אמירה פופוליסטית מעצבנת כמו "לא יכול להיות שישראל תהיה המקום היחיד בעולם שבו לא יאפשרו ללמוד תורה", אבל אין טעם להתרגז.
גם גפני, איש נבון ומעודכן, יודע שהמצב הפוך לגמרי. רק בישראל ציבור ענק, שהולך וגדל, מתמקד רק בלימוד תורה. לא עובד, לא לומד שום דבר מהבלי העולם הזה, לא תורם לחברה, לא מתגייס, לא משרת, רק לומד ולומד.
לא רק שבישראל מאפשרים ללמוד תורה, בישראל מאפשרים למאות אלפים ללמוד תורה על חשבון המדינה, על חשבון הציבור, על חשבון הכיס שלנו. גם בברוקלין לומדים תורה. אבל השתתפות החרדים בשוק העבודה שם גדולה בהרבה מאשר כאן. כי שם מדובר בממלכה אחרת, של גויים, שאי אפשר לרקוד להם על הראש ואי אפשר למכור להם שטויות. שם הממלכה לא מוכנה לממן ולקבל פרזיטים, שהולכים ומתרבים. כאן, עד היום, כן. מעכשיו, כבר לא. זה המצב החדש. כולם צריכים להתמודד איתו. החרדים התחילו אתמול.
ניסיון פשרה
אז מה יהיה? ינסו לגבש פשרה. החרדים ינסו לנסח חוק חדש שיהיה דומה לקודם רק במילים אחרות. הבעיה היא שרוב המפלגות כבר פוזלות לבחירות, מבחן בג"ץ אינו פשוט והסיפור יהיה מסובך, אם לא בלתי אפשרי. לא ייאמן לאיזה צומת הכרעות גורלי דוהרת המדינה בקיץ הקרוב עם העניין האיראני ההוא, ועם חוק טל, ועם הבחירות, ועם התקציב. הכל מתכנס ליוני-אוגוסט 2012. יכול להיות שנבואת החורבן הקוסמי שאמור להתרחש השנה אכן רצינית?
בהנחה שלא, כל התרחישים האחרים אפשריים. כרגיל, הסיסמוגרף האמין והמנוסה ביותר בשטח הוא אביגדור ליברמן, שיישא דברים היום בצהריים בפתח ישיבת הסיעה של ישראל ביתנו, וההימור שהוא יעסוק בחוק טל, בניסיון הלינץ' בחיפה ובהפגנת הערבים למען אסד הוא הימור בטוח.
מעבר לכל זה, ליברמן ישב בסוף השבוע, כאן בארץ, עם יועצו הבכיר ארתור פינקלשטיין.
בפגישה הועלו תרחישים שונים. אחד מהם מרתק במיוחד, ולפיו נתניהו ייקח את ישראל לבחירות בזק כבר ביוני. למה? כי הוא יכול, וכי הוא במצב מצוין, וכי אין לו שום סיכוי להעביר תקציב שפוי במצב הנוכחי, וכי הוא רוצה להקדים את אובמה, וכי כל האחרים (חוץ מליברמן) לא מוכנים: לפיד עוד מתארגן, בקדימה מהומת ריסוק, העבודה בשיקום שייקח עוד זמן.
הבעיה היחידה של ביבי היא מה תהיה האמתלה. בכל זאת, יש לו עוד כמעט שנתיים בתפקיד, ליתר דיוק שנה ותשעה חודשים. כל הקדנציה של ברק לא הייתה ארוכה כל כך בזמנו, אז למה לקצר סתם? אצל ביבי, כמו אצל ביבי, הדברים נקבעים רק ברגע האחרון, בשקלול הסופי של מסע הלחצים וההפחדות. אבל העניין הזה, של בחירות בזק בקיץ, קיים בקלפים. כולם מתכוננים אליו בשקט, לפחות נפשית, אז כדאי שגם אנחנו נהיה מוכנים.
אקו"ם