"ההסדר המקל לדורסים בתאונות - מכת מדינה"
ח"כ זאב בילסקי טוען שהסדר הטיעון שנחתם עם דורסי סאלח ראפת הוא לא משום שהקורבן הוא בן מיעוטים. "דומה למקרה שחר גרינשפן"
"הסדר הטיעון לוקה באי-סבירות קיצונית ומופרז בקלותו", כתבו לבית המשפט המחוזי בירושלים עורכי הדין של המשפחה, כרמי בוסתנאי וחוסאם מארון, "וזאת בהשוואה למקרים דומים כאשר הקורבן אינו אדם ועוד ממוצא ערבי. זכויותיהם נרמסו כלאחר יד, באופן שיצר אצלם תחושה שהם מופלים לרעה על רקע דתם וגזעם. כל הבחנה בין לדם לדם הנה פסולה".
הרשעתם של שני הדורסים בעבירות קלות, כמו גם העובדה שבני המשפחה נותרו מאחור, הזכירו לח"כ זאב בילסקי את מקרה שחר גרינשפן, שגם במסגרתו נותרה המשפחה באפלה בעת שהנהג הדורס שילם קנס כספי זעום ורישיונו נשלל, אך הוא לא נכלא.
"המקרה הזה מזכיר לי כל כך את המקרה של שחר", מספר בילסקי. "אני מתכוון לפנות בגינו לשר המשפטים ולשר לביטחון הפנים, לבקש הסברים על ההסדר שהושג עם הדורסים ולבדוק את חוקיותו. אני רוצה לבדוק את אופן ההתנהלות של הפרקליטות והמשטרה עד פסק הדין שניתן ולקבל תשובות מדוע המשפחה לא עודכנה. אתעקש שנקבל בכנסת הצעה שתעמוד על כך שהמשפחות יעודכנו".
ח "כ בילסקי, בני משפחתו של ראפת טוענים כי ההסדר המקל הושג משום שהם בני מיעוטים שאינם מבינים היטב את השפה, ולכן לדבריהם נהגו עמם בזלזול. מה דעתך?
"אני יכול להרגיע אותם. זה לא רק מפני שהם בני מיעוטים, זו תופעה של מאות מקרים של תאונות ותאונות פגע וברח. אנשים שמפקירים אותם וזוכים לטיפול מקל מגיעים מכל שכבות הציבור, זו מכת מדינה.
"אם משפחת ראפת תלמד את מקרה שחר גרינשפן, היא תראה שלצערנו הרב היחס שקיבלו גרינשפן ומשפחתה מאוד דומה. זה כנראה דפוס פעולה, ולכן משהו חייב להשתנות. משטרת ישראל והפרקליטות חייבות לקחת את עצמן בידיים ולפעול בכל מקרה כזה ברגישות הנחוצה".
במקרה של טל מור שדרס למוות את שניאור חשין, בנו של השופט חשין, הוא נידון לעונש חמור של 12 שנות מאסר.
"טל מור קיבל את עונשו הכבד לא בגלל הפרסום שנלווה למשפטו, אלא מאחר שמדובר במקרה יוצא דופן. בן אדם שהוביל את עצמו לתאונה בכך ששתה כל הלילה, עלה על הכביש שתוי ואולי מסומם. יש לבחון כל מקרה לגופו. אבל אני מאמין שהשופטים בישראל עושים מלאכתם נאמנה.
"צריך לזכור שבאמצע כל הסיפור הזה יש את משפחת הקורבן ששילמה את המחיר הכי כבד, ובני המשפחה ימשיכו לשלם על כך כל חייהם. חשוב וצריך ללוות אותם ולהסביר להם מה קורה. הם הרי חלק בלתי נפרד מהתהליך".
בני משפחת ראפת טוענים כי במקרה של בנם הדורסים עלו לכביש במטרה לקיים ביניהם מרוץ, ולכן לא היו מודעים לסכנת החיים שבמעשיהם.
"יש צדק בדברי המשפחה. במסגרת פנייתי לשרים אבקש לבדוק את ההתנהלות שקדמה לפסק הדין באשר ליידוע המשפחה וגם את השתלשלות העניינים שהובילה לפסק דין כל כך מקל בצורה קיצונית. אני פונה במכתב גם לשר המשפטים ולשר לביטחון הפנים על מנת לבדוק אם הדברים נעשו לפי הקריטריונים המקובלים.
"מדינת ישראל זו מדינה שעושה כל כך הרבה כדי להגן על חיי אדם. אצלנו כל תאונה בצבא נחקרת, אימונים מופסקים עד בירור התאונה. חבל שהגורמים האחראים במדינת ישראל התרגלו כבר לתאונות ואינם עושים את הפעולות הנדרשות כדי להוריד את מספרן".
אתה פעיל מאוד בנושאי חקיקה הקשורים למלחמה בתאונות הדרכים. נראה שמה שבעיקר נוגע ללבך הוא הנושא של תאונות פגע וברח. למה?
"כבר כשנכנסתי לכנסת, הנושא הזה היה קרוב ללבי. גם כשכיהנתי כראש עיריית רעננה התמקדתי בו. החלטתי שזה הנושא שאתרכז בו והצלחתי לקדם חקיקה משמעותית שסייעה בטיפול יסודי במכת המדינה של פגע וברח. החמרת ענישה משבע שנים ל-14 והכללת נפגעי פגע וברח בחוק זכויות נפגעי עבירה. זה עניין אנושי. לא מרפה ממני המחשבה שאילו נהג שפוגע היה עוצר, מנפנף ומזעיק עזרה, הוא היה יכול להציל את קורבנו. עצם הבריחה היא גזר דין מוות לקורבן.
"אנו ממשיכים במרץ רב גם בחקיקה וגם בלחץ מתמיד על שרי הממשלה על מנת להביא לנוכחות מאסיבית של המשטרה בכבישים, אכיפה מוגברת והגברת החינוך לנהיגה נכונה במערכת החינוך והשקעות בתשתיות מתאימות. אני בהחלט מאמין שכ-400 איש , שמוצאים את מותם בכבישים מדי שנה, ועשרות אלפים פצועים המגיעים לכיסאות גלגלים ולחוסר יכולת תפקוד בגלל שנייה של חוסר תשומת לב או התנהגות אלימה בכביש - כל אלה יכולים להימנע.
"הקריאה היא לא רק חוקית, אלא גם ציבורית: כל האנשים שבאים לדון בפגע וברח מתחילים להבין שצריך להפנים את המסר. אם פגעת, תקרא לעזרה. ההצעה שלנו היא שגם הנוסעים באוטו יצטרכו להזעיק עזרה. זה חוק ערכי שמדבר על אנושיות - להזעיק עזרה. אם לא נעשה זאת בקריאה ציבורית ובהחמרה עונשית, לא נפסיק את התופעה המכוערת הזו ".
גיל: 63; מצב משפחתי: נשוי ואב לבן ולשתי בנות; מגורים: רעננה; תפקידים אחרונים: ראש עיריית רעננה ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם