ההפסד לאוקראינה מעורר את התקווה

ההבדל בין האורחת לישראל היה בתרבות המשחק. שנותיו האחרונות של אלי גוטמן מלמדות שלמרות שהסיכויים להגיע למונדיאל בברזיל קטנים, המאמן ינסה להנחיל לנבחרת את התרבות שחסרה. לפחות את ההמנון הוא שר אתמול במושבה כמו גדול

אביעד פוהורילס | 1/3/2012 8:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
חוץ מההתרגשות הטבעית על פתיחת עידן עם מאמן חדש, הדבר הכי חשוב שהיה צריך
טימוסצ'וק מנסה לעצור את רפאלוב
טימוסצ'וק מנסה לעצור את רפאלוב צילום: דני מרון
לעשות אתמול (רביעי) זה לבדוק אם בזמן שניגנו את התקווה, כל השחקנים - אפילו שכולם היו יהודים חוץ מביברס - שרו את ההמנון בקול והזיזו גם את השפתיים. כי כמו שתפסו שלשום את שופט בית המשפט העליון ג'ובראן שותק בזמן ההמנון, זה לא הזמן שאפשר לשתוק עכשיו או סתם לשיר בלב.

עצה לגוטמן: אל תאמין לעיתונאים, אלי

אני זוכר את דרור קשטן עומד בהמנון במשחקי נבחרת, ואת אברם גרנט לפניו. הם לא שרו, אבל עמדו מתוחים כמו ג'ובראן. אבל זו היתה תקופה אחרת, ואז היה מותר. עובדה שגוטמן עמד אתמול במושבה ושר כמו גדול. בוגד הוא עדיין לא.

גם מאור מליקסון שר בסוף את ההמנון הישראלי, ולא את הפולני, למרות שהיה יכול לשחק אתמול עם הנבחרת הפולנית במשחק הידידות מול פורטוגל. גם מאור ניצל ברגע האחרון מבגידה.

אחרי שבדקנו והמחנה נמצא טהור, נשארנו עם הכדורגל. כמה ימים אחרי שאסף אותם, זה יהיה אווילי לשפוט, להסיק מסקנות או לנסות לחפש קווי אופי לנבחרת של גוטמן. מרוב שאנחנו מרוכזים בעצמנו, שכחנו שהיריבה שהגיעה לכאן הולכת לארח בקיץ את אליפות אירופה בכדורגל, ועבור אולג בלוחין ואנדריי באל, מדובר במשימת חיים - או שיהפכו אחרי האליפות לגיבורי תרבות, או שיורדו מהעגלה באכזריות בערבות הבוכיות, ויפנו דרך לאחרים.

העובדה שגוטמן הוטמע כאן בתודעה כמר טקטיקה, ושאצלו כל שחקן יידע בדיוק מה

המשבצת שלו בפאזל, תהפוך כל שגיאה קריטית במשחקים החשובים שעוד יגיעו להפניית אצבע מאשימה כלפיו. ה-3:2 אתמול זו תוצאה שמחמיאה ליחסי הכוחות שנטו בהרבה לטובת האורחים, ולמרות השיפור והתגבורת ההתקפית ככל שהתקדם המשחק, ההבדל בין שתי הנבחרות היה ניכר בדבר החשוב ביותר בכדורגל - תרבות משחק.

למרות שלנבחרת יש הגרלה קשה, ובהנחה שפורטוגל היא נבחרת-על שנתקשה להתמודד מולה, ניסיון העבר מלמד שמול רוסיה, שדומה לאוקראינה בסגנון המשחק ובמבנה הפיזי של השחקנים, ישראל מסוגלת להסתדר.

צילום: דני מרון
בן שהר מול אוקראינה צילום: דני מרון

שנותיו האחרונות של המאמן מלמדות כי למרות שהסיכויים קטנים, גוטמן ינסה עד ספטמבר להנחיל לשחקניו תרבות משחק שנשענת על המורשת שלו - הבנת משחק מושלמת, עמדות מוצא וקו הגנה מתוזמן, שיזין את הכישרונות במרכז המגרש ובהתקפה.

ברור שיימצאו גם הכותרות של הבוקר, שישאלו אחרי הפתיחה האפורה של אתמול "מה התחדש?". יכול להיות שגוטמן לא יצליח במשימה, למרות שעליו אפשר לומר, יותר מאשר על קודמיו, שנכנס למשרה הזו באדיקות וכמעט בחרדת קודש.

לא כדאי ואין טעם להעמיד לגוטמן את שעון החול האישי שלו ולקצוב את ימיו, כי אם זה לא יעבוד אצלו - אצל מי כן?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביעד פוהורילס

צילום: .

משפטן. חבר בכיר במערכת הספורט של "מעריב". מסקר את הכדורגל הישראלי ב-20 השנים שחלפו. סיקר 5 מונדיאלים

לכל הטורים של אביעד פוהורילס

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים