העסקן גוסינסקי מכר את RTVi לקרמלין
איש העסקים היהודי שנחשב למתנגד למשטר, מכר הערוץ לתחנה המקורבת לממשל. הסיבה לרכישה: היערכות ליום שאחרי זכייתו של פוטין
עוד העריכו גורמים המעורים בעסקה, כי החלטת הקרמלין נוסעת גם מרצון להיערך לימים סוערים מבחינה פוליטית, שיכללו הפגנות ענק ברחובות, ביום שאחרי זכייתו הצפויה של פוטין, שכן התחנה משדרת לציבור של מיליוני בני אדם דוברים רוסית - בישראל, גרמניה, ארצות הברית ורוסיה.
גוסינסקי נמלט מרוסיה לפני 11 שנים בעקבות סכסוך עם הקרמלין, ולא שב אליה עד היום. הקרמלין השתלט על מרבית נכסיו מאז, אך התיר לו להמשיך ולהחזיק בכ-25 אחוזים מתחנת הרדיו "אחו מוסקבי" ובאתר האינטרנט שהקים מאוחר יותר, newsru.com.
בחודשים האחרונים צפו ועלו פיסות מידע, על מגעים שניהלו גורמים ממשלתים מול גוסינסקי על רכישה של אחת מחברות התקשורת שנותרו לו ברוסיה. כאמור, לבסוף החליט הקרמלין לרכוש את ערוץ הטלוויזיה.
גוסינסקי היה אחד מהאוליגרכים הכי זוהרים שהנפיקה רוסיה בימים שלאחר התפרקות ברית המועצות. הוא הקים את תאגיד התקשורת הרוסי "מדיה מוסט" שכלל את ערוץ טלוויזיה NTV, תחנת רדיו ומספר עיתונים ומגזינים.
ערוץ הטלוויזיה שהיה בבעלותו היה למעשה ערוץ הטלוויזיה העצמאי היחיד ברוסיה, ולא היסס
גוסינסקי, לצד אוליגרכים אחרים, מרביתם יהודים ובהם בוריס ברזובסקי, שנאלץ לגלות גם הוא בשל סכסוך עם פוטין, היה בין האוליגרכים שהקיפו את הנשיא דאז, בוריס ילצין ולמעשה שלטו ברוסיה. אוליגרכים אלה, בשיתוף עם מספר מקורבים לנשיא ילצין בהם בני משפחתו, ניווטו תהליכי הפרטה של חברות ממשלתיות כושלות, כך שהם יזכו במכרזים אלה במחירים מגוחכים.
למרות האופן שבו השתלטו על המשאבים במדינה באותה תקופה אפלה של מעבר מברית המועצות לרוסיה והעלימו מיסים בהיקף נרחב - הם היו מנוע הצמיחה הכלכלית במדינה. אולם, אוליגרכים אלה לא הסתפקו בהשפעה הכלכלית העצומה שהייתה להם אלא ביקשו לעצמם גם כוח והשפעה פוליטית, שאותה קיבלו, ואחרים יגידו, לקחו, מילצין וממקורביו.
עם בחירתו לנשיא, פוטין החליט להיפטר מגוסינסקי שמתח עליו ביקורת קשה בערוץ הטלווזיה שלו. פוטין, שבפועל היה מינוי של האוליגרכים שביקשו לשמר את השפעתם ביום שאחרי לכתו של ילצין – שינה את עורו וביקש להחזיר את רוסיה אחורה, כשהוא עוצר תהליכי ליברליזציה, הן כלכלית והן פוליטית. הראשונים להיפגע היו האוליגרכים שהיו מקורביו של ילצין, וזאת בטענה שהם "שדדו" את רוסיה.
במה שלימים יתברר כקמפיין שנועד לחסל את חבורת האוליגרכים רבי שהיו מקורביו של ילצין והובילו מגמות של שוק חופשי בכלכלה הרוסית – פוטין הורה לעצור את גוסינסקי בחשד להונאה והעלמות מסים בהיקף אדיר. גוסינסקי נאלץ למכור חלק הארי של אחזקותיו לגזפרום הממשלתית, כולל את ערוץ הטלוויזיה שהיה ברשותו. כשגוסינסקי שהבין שעתידו בסכנה, הוא ניצל את שחרורו, ובסתיו 2000 נמלט לספרד.
בהמשך הורשע ונשפט שלא בנוכחותו. מאז לא שב לרוסיה. במשך מספר שנים המשיך למתוח ביקורת על פוטין והקרמלין, אך בשנים האחרונות, פעילותו בתחום זה גוועה. כאזרח ישראלי, גוסינסקי תרם לפוליטקאים רבים מימין ומשמאל, ונחשב במיוחד למקורבו של עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון. הוא תורם למוסדות וגופים רבים, ולאחרונה תרם לכנס הרצליה האחרון, ואף הגיע לביקור. בנו אף שירת בצבא.
לאחר בריחתו מרוסיה הקים את רשת התקשורת הלווינית RTVi, המשדרת לעולם דובר הרוסית. גוסינסקי השקיע במספר מקומות בישראל. הידועים שבהם: רכישה של כ-25% ממניות "מעריב", שאותן מכר מאז, קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב, שאותה עזב לאחר כשלוש שנים ב-2004. נוסף על כך, ניסה גוסינסקי להצטרף למכרז על רכישת בזק בשיתוף עם משפחת נמרודי – אך המהלך לא יצא אל הפועל.
בעסקת מכירת הערוץ לקרמלין נותרו עדיין מספר פרטים מסתוריים. כמו למשל, העובדה שחמישים אחוז מהערוץ שייכים לאוליגרך גולה אחר, בוריס ברזובסקי, וליורשיו של שותפו המנוח, בדרי פתרקצאשוילי. שכן, ברזובסקי היה ונותר הסמל הגדול של ההתנגדות למשטר פוטין.
נציג הערוץ בארץ, מרק מאירסון, סרב להתייחס לידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם