"אפקט קצב": עבריינים דורשים עסקאות טיעון
יותר ויותר תיקים נסגרים בעסקאות בלי שהגיעו אפילו לשלב ההוכחות. סנגורים פליליים מזהירים: זו פגיעה קשה באמון במערכת המשפט
"'אפקט קצב' שינה את עולם המשפט הפלילי בישראל, כך שאף לקוח או סנגור לא מעוניינים היום לנהל משפט הוכחות", אומר עו"ד ליאור אפשטיין ממשרד "נאור-אפשטיין", מבכירי הסנגורים. "משפט קצב חידד את התחושה בקרב נאשמים, במיוחד בעלי עבר פלילי או כאלה המשתייכים לארגוני פשיעה, שהסיכוי שלהם להגיע למצב של זיכוי הוא קלוש ביותר, משום שבית המשפט נתון להשפעות דעת קהל של התקשורת".
אחת הדוגמאות המובהקות היא של העבריין הבכיר זאב רוזנשטיין. הפרקליטות הגישה נגד רוזנשטיין כתב אישום בגין הזמנת שלושה מקרי רצח, אך לבסוף הסתיים התיק בהמרת סעיפי האישום בקשירת קשר לביצוע פשע ובעונש מאסר של חמש שנים בלבד.
יצוין כי רוזנשטיין טען לחפותו, אבל החליט לא לקחת סיכון ולנהל משפט פלילי עד הסוף, ואילו הפרקליטות הבינה שאין לה מספיק ראיות כדי להרשיע אותו בשלוש עבירות של רצח.
גם רוזנשטיין למד מהמקרה של קצב, שבמסגרתו הפרקליטות הודיעה לבית המשפט העליון כי אין לה מספיק ראיות נגד הנשיא לשעבר, ולכן ביקשה מהשופטים לאשר את עסקת הטיעון איתו. אולם לאחר שקצב החליט להתנער מהעסקה, התנהל משפט הוכחות שבו הורשע קצב בעבירות חמורות ביותר ונדון למאסר ממושך.
"המקרה של קצב מחזק משמעותית את אלה שטוענים כי גם אם הפרקליטות לא בטוחה בהרשעה, עדיף להגיע איתה להסדר ולא לנהל הימור", מסביר עו"ד מוטי כץ, סנגורו של רוזנשטיין. "אני מרגיש הרבה
"אחרי משפט קצב, עורכי דין מתקשים לנהל משפטים", מסביר העו"ד הפלילי הוותיק ששי גז. "הציבור ראה כיצד המדינה טוענת שאין לה יכולת להרשיע את קצב, ופתאום הוא יוצא עם שבע שנים בכלא. אנשים מבינים שלא כדאי לנהל משפטים עם מדינת ישראל. בשביל זה צריך אומץ, וזה גם תענוג יקר לנהל כיום משפט".
גם עו"ד אבי חימי לא מסתיר את דאגתו מהתופעה: "אתה פתאום שואל את עצמך, האם כור ההיתוך של משפט ההוכחות יכול להביא לתוצאה טובה. אני מרגיש את החשש של הלקוחות, ובמקרה הזה הוא מוצדק. הם מבינים שלא יצליחו להוכיח את חפותם בבית המשפט. התנהלות המדינה בפרשת קצב פגעה קשות אמון האזרחים במערכת המשפט".
עו "ד תמי אולמן, שייצגה מאות עבריינים במהלך הקריירה המשפטית שלה, מרגישה את המגמה הזו מידי יום. "האזרח התמים ראה מה קרה לאיש עם כוח כמו קצב, שהיה נשיא המדינה ושר, והוא מבין שקשה ללכת מול המערכת המשפטית. הלקוחות פשוט חוששים ללכת לבית המשפט. נכון שהסנגורים צריכים להסביר ללקוחות שאפשר לנהל משפט הוכחות, אבל אף סנגור לא יעיז היום לקחת אחריות לנהל משפט הוכחות בניגוד לרצון הלקוח, ולהסתכן בענישה מחמירה".
"אנו נתקלים בתופעה שמאז משפט קצב, נאשמים לא מאמינים שבית המשפט יוציא את הצדק", מסכם עו"ד אלי כהן. "לכן הם מעדיפים לקבל עונש לא גבוה על פני ניהול משפט שאם בסופו יורשעו, יקבלו עונש חמור יותר. זיכוי נראה בעיניהם בלתי אפשרי, גם כי הסטטיסטיקה לרעתם. אנו מדברים על שני אחוזים של זיכויים בלבד בישראל. אני מקווה שהתופעה תחלוף, אך בינתיים היא מדאיגה מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם