תעלו עם הנוער: המלכוד של מכבי ת"א
המוצא היחיד ללו"ז המטורף שצפוי למכבי ת"א לקראת פאו הוא לנסות לדחות חלק ממשחקי האדריאטית. אם לא, יידרש פתרון אחראי

שחקני מכבי ת"א. עייפים, החבר'ה צילום: עודד קרני
רק שבמחשבה שניה, מול לוח המשחקים המתוכנן בשבועיים הקרובים, פתרונות הזויים לא יכולים להישאר רק כפוטנציאל לסטטוס שנון בפייסבוק. נכון לעכשיו מחכים לדייויד בלאט ושחקניו שישה משחקים בתשעה ימים, כולל פעמיים שני ערבים רצופים. כל העונג הזה יסתיים רק כמה שעות לפני הטיסה למפגש ההצלבה הראשון ביוון.
במילים אחרות, עזבו עייפות, עזבו את העצבים, או את ההשפעות המנטליות: בתנאים הנוכחיים, אפילו אימונים נורמליים לא ניתן יהיה לקיים. האולם תפוס. לכן גם חלוקת עומסים לא תעזור. גם אם בלאט יקפיד שלנגפורד והנדריקס לא ישחקו יותר מעשר דקות בערב, וגם אם יוחלט להקריב את המפגש הטעון עם דומז'אלה, לספר שסופו ויוגב מצוננים ולהשאיר אותם בבית.
הנזק, בתקווה שאיש לא ייפצע חלילה, אינו בעצם קיום המשחקים. הבעיה היתה דומה גם אם מכבי היתה מקדישה את אותם ערבים להופעות של שלמה ארצי. שם לא נפצעים, וזה לא מעייף. רק שלרצף הופעות של שלמה ארצי אף אחד לא היה מעלה בדעתו לקחת אותם, כי מכבי ת"א אינה חוג, ושבוע וחצי לפני הקרב החשוב של העונה, השחקנים אמורים להיות במקום אחר. באימון.
וזה בסדר שיש הנהלה, ובעלים שמעוניינים למזער נזקים ולהוציא כמה שפחות כסף מהכיס. זכותם. זה לא כסף שלי. רק שלקבוצה הזו יש גם מאות אלפי אוהדים, שמחכים כל העונה להכרעות היורוליג. והאוהדים, אלה שמשלמים הרבה מאוד כסף וקונים כרטיסים, ואלה שסתם מתרגשים
עם ליאור אליהו דרך הטלוויזיה, סומכים על המועדון המקצועי בישראל שיעשה הכל כדי להגיע לשם בתנאים האופטימליים.
אז הפתרון הסביר הוא להתקשר להנהלת הליגה ולבקש בנימוס דחיית ביצוע (בתקווה שבהיעדר תאריך חלופי בסוף העונש יתבטל). הקהל, יש להניח, יעמוד באכזבה. במיוחד כששלושה מהמשחקים מול נציגות חלשות, אפילו ביחס לאדריאטית, שאינן ראויות גם כיריבות אימון.
אם לא דוחים, לעלות עם הנוער הופך לפתרון הסביר היחיד שיכול להשאיר את כולם מרוצים. הילדים יטוסו למשחק בחו"ל, בגיל בו נסיעות כאלה עוד נחשבות צ'ופר. בלאט יוכל להתאמן, והיריבות יוכלו להחזיר את הכבוד האקס יוגוסלבי, ולנצח.