נאס"א חוגגת 3 שנים לשיגור טלסקופ החלל קפלר
ב-6 במרץ 2009 שוגר הטלסקופ המשוכלל במטרה לצוד אחר כוכבי לכת דמויי-ארץ מחוץ למערכת השמש. המדענים מקווים שעוד תינתן תשובה לשאלה המסעירה – האם אנו לבד?
באמצע חודש אפריל באותה שנה, קיבלה החללית הנושאת את הטלסקופ פקודה להסיר את מכסה המגן שהולבש על גביו והוא נכנס לפעולה מלאה ב"שביל החלב" באופן רשמי.
משימתו של "קפלר" היא חלק מפרויקט דיסקברי של סוכנות החלל האמריקאית. הטלסקופ החדיש נקרא על שמו של יוהנס קפלר, אסטרונום גרמני בן המאה ה-17. אין מדובר רק בצעד סמלי לאות כבוד לתגליותיו החשובות של המדען. צוות המדענים ממרכז המבצעים בקולורדו המפעילים את הטלסקופ משתמשים בחוק השלישי של קפלר כדי לחשב את הטמפרטורה השוררת על כוכבי הלכת שהוא מאתר.
"קפלר" מצויד באמצעים חדישים המאפשרים לו, כאמור, לאתר כוכבי לכת המזכירים במאפייניהם את כדור הארץ שלנו במטרה לבחון אפשרות של קיום חיים עליהם. כוכבי לכת אלה, בדומה לכדור הארץ, מקיפים כוכבים גדולים וכבדים מהם כמו השמש שלנו וגודלם נע בין מחצית מגודלו של כדור הארץ לעד פי שניים ממנו. רק בסוף חודש ינואר האחרון דיווחה נאס"א כי "קפלר" גילה 11 מערכות שמש נוספות בשביל החלב, ובהן 26 כוכבי לכת במגוון גדלים.

שנתיים של פעילות מאומצת בחלל. הטלסקופ ''קפלר''
באדיבות נאס''א
השיטה האורביטלית
הטלסקופ, הצפוי לשוטט בחלל ולצוד כוכבי לכת נוספים לפחות עוד שנה תמימה, מאתר את העצמים בשיטה מדעית הקרויה "השיטה האורביטלית". בדרך זו, עורך הטלסקופ מדידות חוזרות ונשנות של עוצמת האור הנפלטת מכוכב מסוים. כאשר העוצמה נחלשת בפרקי זמן קבועים, אזי שגוף כלשהו חולף במסלול קבוע בין הכוכב לבין הטלסקופ – והוא זה המסתיר את האור שפולט הכוכב.
הגוף המסתיר הוא למעשה כוכב לכת המקיף במסלול קבוע את הכוכב המתועד. מדידת עוצמת
האור גם מאפשרת לחשב את שטח פניו של הכוכב ולהסיק ממנו מהם הרדיוס והמסה שלו.
עם הטכנולוגיה הנוכחית, משימת קפלר הוכיחה עצמה כבעלת סיכויים גבוהים ביותר לגילוי כוכבי לכת דמויי-ארץ, כאשר אחד היתרונות המשמעותיים שלה הוא היכולת לצפות ב-100 אלף כוכבים בו זמנית.
כעת, הגם שאיתר כוכבי לכת רבים מחוץ לשביל החלב, מקווים המדענים שבזמן שנותר לו תינתן תשובה לשאלה שמסקרנת מוחות רבים בעולם יותר מכל - האם אנו לבד ביקום?

איור של כוכבי לכת חדשים שאיתר טלסקופ החלל ''קפלר''
צילום ארכיון: אי-פי-איי
