חיי נצח? תוך 2 עשורים מיליונים יחצו את גיל 100
מתכננים לחגוג יום הולדת לילד? מזל טוב! רק דעו שיש מצב לא רע שהגוזל שלכם יהיה מאלה שיחצו את תקרת הזכוכית של האנושות ויחיו בנחת 120 ואפילו 150 שנה
ביצירה הספרותית הנקראת ביותר בתולדות העולם שמו נזכר 770 פעמים, יותר מכל אדם אחר שזכה ששמו יופיע בה. סיפור חייו של אותו איש מופלא, משה בן עמרם שמו אבל אתם מכירים אותו כמשה רבנו, ממגנט אליו עתה גם את תשומת לבו של במאי העל סטיבן ספילברג, שנערך, כך דווח לאחרונה, להפקת האפוס הענק החדש שלו, "אלים ומלכים". האיש החכם שהניף את צמד לוחות האבן מעל ראשו, יוצג בו לא רק כמחוקק אלא גם כמנהיג על, מדינאי ממולח ובעיקר לוחם נועז ומצביא.
אילו היה פועל בימינו, רופאים וחוקרים מכל העולם לא היו מסתפקים בסרט וממהרים ליטול מהאיש דגימת דם, כדי לתהות על הסוד הביולוגי והגנטי האצור בגופו: כיצד הגיע לגיל המופלג שנחשב בתקופתנו לקצה גבול היכולת של האדם, תקרת הזכוכית האמיתית, 120 שנה.
סביר להניח שחלק מהמדענים הללו היו משתמשים במשה ובדגימת הדם שלו כבסיס לתקווה שהם מטפחים כיום, לפיה בעתיד הלא רחוק - אולי דור או שניים - הרף העליון של ה-120 יעלה ל-150. מרחיקי הלכת ביניהם כבר מצהירים שאדם שנולד לאחרונה, אי שם על פני הגלובוס, וככל הנראה במדינה מפותחת המצטיינת באיכות חיים, סביבה ושירותי בריאות, צפוי להיות האדם הראשון שיזיז את אבן הגבול.
אחד המדענים המובילים בעולם בחקר ההזדקנות - תחום חדש יחסית - הוא הרופא הישראלי פרופ' ניר ברזילי (56), בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון שהתמחה וגם לימד בהדסה בירושלים, ברמב"ם ובאוניברסיטה העברית. כיום הוא נמצא בקולג' לרפואה על-שם אלברט איינשטיין בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. "אבי ואמי ז"ל לא הגיעו לגילים מופלגים במיוחד", הוא מספר. "אבא עבר ניתוח מעקפים, אמא חלתה בסוכרת. שניהם לא התאימו למחקרים שלי".
אביו של פרופ' ברזילי, דוד ז"ל, היה רופא פנימי, אנדוקרינולוג כמוהו, ממקימי הפקולטה לרפואה בטכניון והדיקן שלה ומראשוני המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. יום עיון ראשון לזכר האב שיוקדש למחקרי ההזדקנות, ייערך ברמב"ם ב-26 במרס .
לגבי משה רבנו, אומר ברזילי, "כנראה שהיו לו גנים מובחרים. תנאי המדבר שבהם הוביל את הקוטרים שהתלוננו על הירידה ברמת חייהם ועל איכות המזון, חייבו גם אותו להגבלות וצמצום דרסטי בצריכת הקלוריות, מה שעל פי מודלים מדעיים רבים כיום מצביע דווקא על אחד מסודות אריכות החיים. ככל שאוכלים פחות - חיים יותר. לא היו לו יותר מדי נשים וגם לא יותר מדי ילדים - רק שניים - כך שהוא לא בזבז אנרגיות מיותרות על עשיית ילדים".
על פי התחזיות, בשנים הבאות יעלה מספרם של בני המאה ומעלה בעולם. במפקד בארצות הברית שנערך ב-1990 היה מספרם 37 אלף. בשנת 2050, על פי התחזיות העכשוויות, הם יהיו כבר 4.2 מיליון . בישראל, לפי נתוני הביטוח הלאומי מ-2006, מספר בני המאה באוכלוסייה היה 1,015, בעוד ב-2010 הצביע מקור אחר על כ-4,500. ייתכן שהנתונים הללו לא מדויקים במאה אחוז, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך.
עם כל הכבוד למשה, מתושלח חי 969 שנה, נח 960, אברהם 175, יצחק 180, יעקב 140 ושרה
בישראל היא עומדת סביב 80 שנה בממוצע (83 וחצי לנשים, 79 ושבעה חודשים לגברים - עלייה של שלוש שנים בעשור האחרון). בקרב האוכלוסייה הישראלית אפשר למצוא בני קרוב מאוד למאה או בני מאה ומעלה, ביחס של אחד לעשרת אלפים. ייתכן ששיעורם עומד אפילו על יחס של אחד ל-5,000 נפש , סבור ברזילי.
ברזילי מספר שלפני כשנה וחצי פנו ראשי מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH) - תאגיד מוסדות המחקר המדעי-רפואי החשוב בעולם - לכל גופי המחקר הבכירים ביותר וביקשו מהם להציע "רעיונות גדולים מאוד, שישנו את פני המדע והרפואה בשנים הבאות".
למציעי הרעיונות שיוכתרו כמוצלחים ביותר הובטח פרס כספי קוסם במיוחד: עשרה מיליון דולר. הפרס קיבל את השם הקליט XPrize. מארגני התחרות, שמאחוריה עומדת קרן נדבנים מקליפורניה, קבעו כללים קשיחים לנרשמים. בין השאר דרשו שיפתחו טכנולוגיות זולות במיוחד וראשונות מסוגן. למשל, מכונות שיוכלו להציג את הרצף הגנטי המלא של אדם לצורך אבחון מחלותיו העתידיות, ברמת דיוק מלאה, ללא טעות ולו הקטנה ביותר, ותוך יום אחד בלבד. והכל בעלות של פחות מאלף דולר. שתי חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות הודיעו שיש להן בצנרת מערכות ממוחשבות שכאלו.
ובכך אין די, לפחות מבחינתו של המדען הישראלי הפעלתן: יחד עם עמיתו, פרופ' תומס פרלס, מומחה בעל שם עולמי לגריאטריה מאוניברסיטת בוסטון, הוא מכין תוכנית להקמת תאגיד כלל עולמי של חוקרים ממדינות ותרבויות שונות, כדי לחקור את סודותיהם של בני המאה ומעלה שעודם בחיים.
שותפו לפרויקט המחקר, פרופ' גדי רנרט, האפידמיולוג הראשי של שירותי בריאות כללית מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה, אומר כי על פי הערכות חיים בישראל כיום 2,400-2,000 בני מאה שהם כ-0.04 אחוז מכלל האוכלוסייה. מספרם של מי שהם בני 95 שנה ומעלה הוא כ-9,000, ו"אנחנו מסתמכים רק על רישומים רשמיים של המדינה".
פרופ' רנרט מציין כי אף על פי שבקרב יהודים אשכנזים יש כמה דמויות בגיל מופלג מאוד, כמו הרב יוסף שלום אלישיב (המתקרב לגיל 102) או הרב חיים פנחס שיינברג (101), "לא רואים עודף בולט במספר הישישים הללו שיכול להצביע על איזה יתרון שיש להם על פני קבוצות אחרות באוכלוסייה בישראל". גם בארץ, כמו בארצות הברית, השיעור הגבוה ביותר של בני מאה פלוס נמצא בקרב יהודים אשכנזים, ושיעור נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית שהיא ברובה צעירה. "ייתכן שנמצא כמה יוצאי עיראק או תימן - אבל מספרם כנראה קטן מאוד".
לפני כמה שנים התפרסמו ידיעות שלפיהן בגרוזיה ובמקומות אחרים בקווקז נתגלו קשישים שסיפרו כי הם בני 140 ויותר. "התברר שזה אחד הבלופים הגדולים ביותר שנולדו בברית המועצות לשעבר, עוד מתקופת סטאלין. ארגון הבריאות העולמי שלח מומחים מטעמו לברר את הפרסומים הללו, כיוון שגם ראשיו הסתקרנו. המומחים ראיינו, למשל, אישה שטענה כי אמה בת 102. כשנשאלה לגילה, הבת אמרה 42. המומחים הרימו גבה. כעבור חמש שנים שבו לאותה בת וכשנשאלה שוב לגילה היא הוסיפה עוד שמונה שנים. אחר כך התברר שבידי הקשישים הקווקזים - או בידי בניהם ונכדיהם - כל מיני תעודות. רובן, אם לא כולן - זויפו.
"ההסברים לכך היו שונים ומשונים: כדי לחמוק מהשירות הצבאי או על מנת לזכות בהטבות אחרות, כמו זכויות אזרח ותיק. סטאלין טיפח את האגדה שבקווקז חיים בבריאות נצחית ישישים מופלגים מאוד, שיאני העולם בגילם. האגדה נדרשה לו לצורכי התעמולה בעידן הקומוניסטי. ככל הידוע כיום, רובם היו למעשה צעירים בלא מעט עשרות שנים מהגיל שהיה רשום בתעודות שלהם".
בקבוצת המדענים העוסקת בחקר אריכות החיים משתתף גם קרייג וונטר המפורסם, חלוץ פיצוח הגנום האנושי המלא. גם הוא נושא עיניו ל-XPrize הנחשק . לא מכבר אמר כי פיצוח הסוד הגנטי של הקשישים בני המאה פלוס הוא רק השלב הראשון בחשיפת הסודות הגנטיים של החיים הבריאים.
מדען אחר בתחום, ד"ר ריצ'רד קאותון מאוניברסיטת יוטה, מחפש במחקריו תכונות גנטיות אחרות שבהן אצור סוד אריכות החיים - אותם גנים ספציפיים המספקים לאדם את ההגנה מפני מחלות מרובות או אלה שמאיטים את תהליכי ההזדקנות הכללית של הגוף.
פרופ' ברזילי ממוקד בדיוק בכיוון הזה. "אני לא מחפש דרך להשיג חיי נצח לאדם, או לבדוק מה לעשות כדי שהחיים יתארכו בעשרות שנים נוספות מעבר לקצה העליון המוכר כיום, שזה 120. אגב , יש כאן חריג אחד, מתועד היטב: ישיש שחי עד גיל 122. אנחנו ממוקדים בשאלה כיצד למנוע את מחלות הזקנה הקשות, אלו הפוגעות באיכות החיים של האדם בערוב ימיו".
מול העמדה שלו מתייצב אחד האישים היותר ססגוניים וגם השנויים במחלוקת שבמדע - אוברי דיוויד דה-גריי (49), בעל תואר דוקטור, המגדיר עצמו כגרונטולוג (חקר ההזדקנות), מומחה לגנטיקה וביולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג', הנושא בתואר המדען הראשי של מכון המחקר הפרטי SENS. בקיץ האחרון הכריז דה-גריי: "אנחנו בפתחו של שחר חדש בתחום ההזדקנות. זה עתה נולד האדם הראשון שיחיה 150 שנה. בעתיד נראה קרוב לוודאי גם כמה בני 300. ובעוד כמה דורות יהיו גם בני אלף שנה". התקשורת התלהבה. הקהילה המדעית, שמרנית מעט יותר, הזדעזעה.
"בעיני רבים מאיתנו דה גריי הוא, אם להתבטא בעדינות, עוף מוזר וסוג של מטרד", אומר ברזילי. "ההכרזות שלו נחשבות בעיני רוב המדענים כלא אחראיות. הן עושות כותרות, מגרות את הדמיון, אבל להערכתי אין לו מספיק רקע מדעי עמוק הנדרש כדי להבין את הנושא שהוא מתיימר לדבר עליו. כל המחקרים המדברים על היכולת להאריך חיים לעבר הנצח, מבוססים עד היום על ניסויים שנעשו על תולעים קטנות, נמטודות, שחיות עשרה עד 20 ימים גג, או זבובים. בניסויים האלו האריכו את חיי התולעים פי שלושה - ועל סמך ההצלחה מיהרו לבצע חישובי השערה, אקסטרפולציה, לגבי הסיכוי שאותו יחס יושג גם על בני אדם. זה לא יקרה לעולם. כי הדבר מנוגד לטבע.
"אבל דה-גריי אסף סביבו קבוצה די גדולה של מאמינים - ביניהם גם כאלו שהעבירו לחשבונו תרומות כספיות לא גבוהות - משום שהתאוריה המופרכת שלו תואמת כנראה גם אמונה דתית או אידאולוגיה. כדי שאדם יוכל להגיע ל-150 שנה הוא יצט רך להיות ביוני: יהיה עליו להחליף במהל ך חייו את הלב, המפרקים, עוד כמה איברים חיוניים. יעשו לו רגנרציה. גם המוח שאיתו בא לעולם לא יהיה המקורי שלו. לכן, בעיני, העניין הזה לא רלוונטי".
דה-גריי, בינתיים, הודף את הביקורת כלפיו." הזדקנות היא תהליך מצטבר, מתקדם לאורך החיים, של שינויים מולקולריים ונזקים החלים בתאי רקמות הגוף השונות. המחקר שאנחנו מובילים פרופ' קיריאזיס: "אנשים יחיו 115 שנה ובהמשך אולי גם 120 ו-125 שנים. יש היגיון מסוים בהערכה שייתכן כי ביום מן הימים גם יהיו על פני האדמה אנשים בני 500 שנה. אבל עדיין בני האדם ימותו ממחלות וגם מתאונות דרכים. נראה אולי פחות אנשים שמתים סתם מזקנה. אבל גם הם ימותו" פרופ' ברזילי: "אני לא מבקש להשיג חיי נצח לאדם, או לבדוק מה לעשות כדי שהחיים יתארכו בעשרות שנים נוספות מעבר לקצה העליון המוכר כיום, 120.
אגב, יש כאן חריג אחד, מתועד היטב: ישיש שחי עד גיל 122 "צריך להיקרא'גריאטרייה מניעתית'. המטרה: למצוא את אותן מולקולות ותאים שניתן לתקן את הפגמים והנזקים שנגרמו בהם לאורך השנים לפני שהם מגיעים לרמות שלא ניתן יהיה לתקנן, ואז הן פתולוגיות, כלומר חולניות".
הוא מודע לכך שנקלע לעין הסערה בקהילה המדעית ועומד במרכזה של מחלוקת ההולכת וצוברת תאוצה. "הטרנד לגבי התארכות אפשרית של תוחלת החיים הוא ברור", אומר דה-גריי. "מדי שנה תוחלת החיים של בני האדם במדינות המפותחות עולה בשלושה חודשים, ולכן ההערכה היא שבעוד שני עשורים, ב-2030 או 2035, נראה סביבנו כמה מיליוני בני אדם שגילם מעל מאה. אחדים מהם גם ירחיקו עד מעבר ל-120 אולי אף ל-150 שנה.
אם המגמה הזאת תימשך, אין כל סיבה שבעתיד הרחוק לא יהיו בעולם גם כמה בני 300 שנה. לא מעט מאיתנו יזכו לראות זאת בחייהם גם בעזרת השכלולים והפיתוחים בתחום הרפואה".
בקצה האחר של העולם, בסידני שבאוסטרליה, פרופסור אחר, פיטר סמית, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו סאות וולס, אמר באוקטובר האחרון, ביום בו העולם התבשר חגיגית שנולד (למעשה, נולדה) האדם השבעה מיליארד, כי בתוך עשור או שניים, באמצעות תרופות, אפשר יהיה להאט את תהליכי ההזדקנות של בני האדם. גם הוא העלה את ההשערה שבעתיד אכן יהיו כמה אנשים שכנראה יחיו עד 150 שנה.
סמית הדגיש ביתר זהירות כי סיכוייהם של כמעט כל ילד וילדה הנולדים מעתה ביבשת החמישית להגיע לגיל מאה גדלו מעכשיו מאוד - בתנאי שיתמידו באורח חיים בריא. גם הוא הצביע על תרופות פלא שהמדע מפתח או יפתח בעתיד, כדי לסייע לגוף "לתקן את עצמו", ועל כך שהשימוש בתאי הגזע בטיפולים רפואיים יתרום להעלאת איכות החיים וכפועל יוצא גם להתארכותם. "במקום לסבול תקופה ממושכת בשלב האחרון של החיים שלנו, נחיה חיים יותר בריאים, פעילים, לפני שנמות", אמר.
חוקר אחר המככב לא מעט בתקשורת העולמית בקשר למחקרי ההזדקנות הוא ד"ר מאריוס קיריאזיס (56) מקינגס קולג' בלונדון, יליד קפריסין ויו"ר החברה הבריטית לחקר ההזדקנות ותוחלת החיים. "כיום, בכל העולם תמצאו אולי עשרה אנשים שגילם 110 או מעט יותר", אמר באחרונה בכנס מדענים בינלאומי. "בעוד זמן לא רב יהיו כבר כ-500 אנשים כאלו, ואחר כך נראה אלף. הם יחיו 115 שנה ובהמשך אולי גם 120 ו-125 שנה. יש היגיון מסוים בהערכה שייתכן כי ביום מן הימים גם יהיו על פני האדמה אנשים בני 500 שנה. אבל עדיין בני האדם ימותו ממחלות, כאלו שאנחנו מכירים כיום וכאלו שעדיין לא. וגם מתאונות דרכים ומאסונות אחרים. נראה אולי פחות אנשים שמתים סתם מזקנה. אבל גם הם ימותו".
הרעיון של ד"ר קיריאזיס, שלפיו צמצום בצריכה היומית של קלוריות ב-40 אחוז משפר את הסיכויים להאריך חיים, נולד ממחקר שנערך עוד ב-1934 על עכברים. תוחלת חייהם התארכה פי שניים בהשוואה לעכברים שזללו בלי חשבון וגם מול כאלו שהמשיכו בתזונה הרגילה.
אז מה המסקנה? הכל עניין של גנים. ואת הגנים האלה בדיוק מחפשים עכשיו החוקרים השונים במצוד חובק עולם.
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם